פרי ירוחם - חברה לרכב בע"מ נ' טללקה

1. התובעת הגישה כנגד הנתבע, יחד עם שניים אחרים, בקשה לביצוע תובענה על סכום קצוב בלשכת ההוצאה לפועל בסך 19,324 ₪ בגין נזקים שנגרמו לרכב התובעת שהושכר בהתאם להסכם שכירות רכב מיום 21.6.13 (להלן: "הסכם השכירות").

לטענת התובעת הנתבעת מס' 1 בכתב התביעה, גלים נרקיס גל הסעות בע"מ (להלן: "החברה"), עוסקת במתן שירותי הסעות ולקוחה של התובעת, הנתבע 2 בכתב התביעה, עקב אל אסד (להלן: "אל אסד") שחתם על כתב ערבות לחובותיה של החברה והנתבע 3, עקיל טאלאלקה (להלן: "הנתבע") שחתם על הסכם השכירות – חבים לתובעת את סכום התביעה.

סכום התביעה הנתבע הוא סכום שווי הנזק שנגרם לרכב התובעת ואשר התגלה עת הושב לידי התובעת.

התובעת צירפה חוות דעת שמאי בדבר שווי הנזק וירידת ערך בסך 15,051.68 ₪ וקבלה על שכר טרחתו של השמאי בסך 1,416 ₪.

2. רק הנתבע התגונן כנגד התביעה ובתצהיר התומך בהתנגדות לביצוע התובענה שהגיש, טען כי אומנם חתם על הסכם השכירות אך רק בחלקו האמצעי ולא חתם על חלקו התחתון של ההסכם הדן בהתחייבות לפיצוי בגין הנזק שיגרם לרכב.

הנתבע אף הכחיש כי נגרם נזק לרכב שכן לא הוא השתמש ברכב ולא הוא שהשיב את הרכב לתובעת.

לבסוף טען לזכאותה של התובעת לתגמולי ביטוח בגין הנזק הנטען.

מאחר והנתבע לא התייצב לדיון בהתנגדות וזו נדחתה בהעדר התייצבות, הגיש בקשה לביטול פסק הדין במסגרתה הרחיב ופירט עוד את טיעוניו.

הנתבע טען שם כי נטל את הרכב מהתובעת וחתם על ההסכם אך זאת כטובה שעשה למנהל החברה שביקש ממנו להגיע למשרדי התובעת ולקבל את הרכב עבור החברה.

עוד טען הנתבע כי התבקש לחתום על הסכם השכירות כמסמך המאשר קבלת הרכב לידיו. הנתבע הוסיף וטען כי לא הוסבר לו כלל כי חתם על התחייבות כלשהיא ולא התכוון ולא הסכים להתחייב כאמור כלפי התובעת.

עוד הוסיף הנתבע כי מסר הרכב לחברה ולא עשה בו שום שימוש ובוודאי לא גרם לו לנזק הנטען.

3. בתצהיר עדות ראשית מטעם התובעת, טענה הגב' אתי עומרד שהיא מנהלת חשבונות בתובעת, כי התובעת ביצעה מספר עסקאות להשכרת כלי רכב עם החברה והנתבע אכן נשלח על ידה לשכור רכב מהתובעת ולכן חתם על הסכם השכירות והתחייב כלפיה.

בד בבד עם חתימתו על הסכם השכירות מסר לידי התובעת רישיון נהיגה ותעודת זהות אשר נסרקו ונשמרו במערכת התובעת.

העדה טענה כי הנתבע הוא שהשיב את הרכב עם הנזק הנטען.

העדה מפנה לחוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה כראיה להיקף הנזק וכן לקבלה לפיה שולם לשמאי שכר טרחתו.

לטענת העדה, פניות התובעת לחברה ולנתבע הושבו ריקם ולכן הוגשה התביעה.