תא"מ
בית משפט השלום פתח תקווה
|
50456-11-14
11/08/2016
|
בפני הרשם:
אורן כרמלי
|
- נגד - |
תובעת:
קו-משי בע"מ
|
נתבעת:
קיטשן-ליין אורי בע"מ
|
פסק דין |
1.באפריל 2013 סיפקה התובעת לנתבעת 4,910 מדבקות בעלות כוללת של 10,864 ₪. מדובר במדבקות ב-2 גדלים עם שם ולוגו של הנתבעת שעוסקת בתחום מוצרי המטבח. המדבקות שהוזמנו מודבקות על מכשירי חשמל שמשווקת הנתבעת, כשבין היתר מסמנת המדבקה את תקופת האחריות הניתנת למכשיר.
הנתבעת לא שילמה עבור אותן מדבקות באשר לטענתה קיימת סטייה בלכה בחלק מהמדבקות וכי המדבקות מתקלפות. כלומר מדובר בטענה הנוגעת לאיכות ההדפסה וטענה הנוגעת לאיכות הדבק של המדבקה.
2.לא יכולה להיות מחלוקת באשר לחובתה של התובעת לספק לנתבעת מדבקות באיכות נאותה הן לגבי ההדפסה והן לגבי הדבק לצורך עמידותה. התובעת עצמה אינה מתכחשת לחובתה זו (ראו סע' 8 וסע' 12 לתצהיר הגב' שמיר, מנהלת שיווק ומכירות אצל התובעת) ואף מאשרת שהנתבעת לא צריכה לשלם עבור מדבקות פגומות (עדות הגב' שמיר בעמ' 8, ש' 21). חשיבותן של המדבקות לנתבעת אינה מוטלת בספק. יש לקבל בעניין זה את טענת הנתבעת שלמדבקה חשיבות רבה הן בהיותה פרסום לכל דבר ועניין והן מאחר שהיא משמשת אינדיקציה לתקופת האחריות הניתנת למכשיר (סע' 10 לתצהיר מר לביא).
המחלוקת היא למעשה אם לא עמדה התובעת בחובתה לספק מדבקות איכותיות בכלל או באופן חלקי. הנטל בעניין זה מוטל על הנתבעת להוכיח את כמות המדבקות הפגומות, שאין מקום לשלם עבורן.
3.בתצהירה טענה הנתבעת שכל המדבקות שסופקו היו פגומות מבחינת הדפסתן, באופן שהלכה לא חפפה את הכיתוב (סע' 18 לתצהיר מר לביא). הוסיפה הנתבעת וטענה שהמדבקות מתקלפות ונופלות מהמוצרים עליהם הן מודבקות. בדיון בפניי חזר בו מר לביא מהגירסה ואישר שהבעייה של הסטייה בלכה קיימת בחלק מהמדבקות (עמ' 14, ש' 6) והדבר עולה גם מסע' 5 לתצהיר התומך בהתנגדות שם נרשם שהבעייה קיימת בחלק מהמדבקות. יושם לב בהקשר זה שלא הובא כראייה ארגז המדבקות כדי להוכיח כי הסטייה בלכה היא בכולן, או בחלקן.
באשר לבעייה בדבק הובא מספר דוגמאות מצומצם בלבד (עמ' 12, ש' 29).
4.זאת ועוד אין מחלוקת בין הצדדים שהנתבעת לא החזירה לתובעת את המדבקות לצורך הדפסת מדבקות חלופיות (סע' 12.2 לתצהיר הגב' שמיר). לא הוכחשה בעניין זה גירסת הגב' שמיר שהציעה לנתבעת לאסוף על חשבונה את המדבקות הפגומות ולייצר מדבקות חלופיות בתוך 36 שעות מרגע איסופן. לטענתה למרות שנהג של התובעת הגיע למשרדי הנתבעת לא ניתנו בידו מדבקות פגומות כלל. זאת ועוד לא הוכחשה טענת הגב' שמיר שמי מנציגי הנתבעת לא הראה לתובעת מעולם כל בעייה בדבק של המדבקות (עמ' 9, ש' 18; עמ' 10, ש' 9). מר לביא אישר שלא התקיימו פגישות בין הצדדים (סע' 32 לתצהיר מר לביא) למעט נסיון לפשרה כספית עם מנהל התובעת (סע' 34 לתצהיר מה לביא).
המסקנה המתבקשת היא שהנתבעת לא הצביעה על כמות המדבקות הפגומות.
5.בצד האמור לא הכחישה הגב' שמיר שבחלק מגליונות המדבקות שסופקו היתה סטייה בלכה (עמ' 7, ש' 29). זאת ועוד הוצגו תמונות לגבי מדבקות פגומות שהודבקו במוצרים שסופקו ללקוחותיה (עמ' 12, ש' 29). מכל האמור אני מוצא שחלק מהמדבקות פגומות ויש איפוא לקזז המדבקות הפגומות מסך ההזמנה שסופקה.
6.באשר למספר המדבקות הפגומות בהעדר ראייה ממשית מצד הנתבעת, אני מוצא להעמיד את שיעור המדבקות הפגומות, על דרך האומדנה, לכל היותר על 10% (500 מדבקות מתוך 5,000, שלפי 20 יחידות גדולות בגיליון ו-35 יחידות קטנות בגיליון, סביר כי הפגם היה ב- 14 עד 25 גיליונות. הגב' שמיר בדקה כ-20% מהגיליונות ומצאה בחלקם פגמים). בקביעת האומדן יש לקחת בחשבון שלו היתה בעיה בכל המדבקות כפי שטענה הנתבעת ולא בחלק קטן מהן כפי שטענה התובעת היתה מתריעה על כך הנתבעת עם קבלת המדבקות ולא היתה עושה בהן שימוש כלל. ממילא היה גם ביכולתה להביא את המדבקות כראייה מאחר שטרם עשתה שימוש בכולן (עמ' 13, ש' 30).
התוצאה:
7.אשר על כן אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת 9,778 ₪ בתוספת ריבית והצמדה מיום האספקה (22/4/13) סך של 10,174 ₪, בתוספת 1,400 ₪ הוצאות משפט הכוללים הצורך בהתייצבות הגב' שמיר לדיונים ושכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪.
לא ישולם הסכום תוך 30 ימים מהיום כי אז רשאית התובעת לשפעל הליכי הוצל"פ. במקרה כזה יבוא שכ"ט עו"ד שנפסק כאן במקום שכ"ט עו"ד שנפסק עד כה בתיק ההוצל"פ.
עם התשלום תדאג ב"כ התובעת לסגירת תיק ההוצל"פ.