א' נ' בלקין

בגדרו של הליך זה הוגשה תביעה כספית בסך של 40,000 ₪.

התובע טען להשבת שכר טרחה בסך של 25,000 ₪ ששילם לנתבעת, לפיצויים בסך של 10,000 ₪ בגין עוגמת נפש, ולפיצויים בסך של 5,000 ₪ בשל סירובה של הנתבעת להמציא מסמכים שהיו בחזקתה לאחר הפסקת הייצוג.

התובע טען, בעיקרי הדברים, כדלקמן-

התובע התקשר עם הנתבעת ביום 22.1.2014 לצורך ייצוגו בסכסוך שבינו לבין אשתו, ל' א'. התובע הסכים לשלם לנתבעת שכר טרחה בסך של 25,000 ₪ כולל מע"מ. הנתבעת התחייבה לטפל בעניינים הבאים- טיפול בהעברת הילד, מישל, מהפנימייה לביתו של התובע; דמי מזונות; טיפול בזכיותיה של אם התובע בבית מגוריו; פירוק שיתוף; טיפול בתיק הוצאה לפועל מזונות.

התובע שילם לנתבעת את התשלומים הבאים- 300 ₪ ביום 22.1.2014; 9,000 ₪ ביום 30.1.2014; 500 ₪ לאגרת בית הדין הרבני ביום 30.1.2014 ו- 15,000 ₪ ביום 24.3.2014, סה"כ 24,800 ₪.

הנתבעת הודיעה לתובע כי אספה את המסמכים מבית הדין הרבני, הזמינה את התובע למשרדה ודנה אתו בעניין. למיטב ידיעת התובע, כל שעשתה הנתבעת היא פניה ללשכת הוצאה לפועל בעניין עיכוב הליכים. הנתבעת התחמקה מפניות של התובע באמצעות הטלפון. הנתבעת קיימה שלוש פגישות עם באת כוחה של האישה, אך ללא תוצאות. הנתבעת הבטיחה לתובע לנקוט בהליך בבית המשפט לענייני משפחה באשדוד, אך הדבר לא נעשה. לאחר מספר חודשים התקיימה פגישה נוספת עם באת כוחה של האישה, אך גם זו הסתיימה ללא תוצאות. הנתבעת הודיעה לאישה שתנקוט בהליך משפטי בתוך 45 ימים, ככל שהצדדים לא יגיעו להסדר לגבי בית המגורים, אך בחלוף המועד לא נעשה דבר. התובע נאלץ להסדיר בעצמו את הליכי הוצאה לפועל שננקטו כנגדו על ידי אשתו, וזאת לאחר שהנתבעת הודיעה לו שיפעל בכוחות עצמו.

לאור האמור לעיל החליט התובע להפסיק את ייצוגה של הנתבעת ושכר את שירותיו של עורך דין אחר.

הנתבעת התעלמה מפניות בא כוחו של התובע להמצאת כל המסמכים שהיו ברשותה, וכן לדרישתו להשיב לתובע 75% מכלל שכר הטרחה ששולם לה.

הנתבעת טענה בכתב ההגנה, בעיקרי הדברים, כדלקמן-

הנתבעת פעלה רבות בעניינו של התובע. התובע הוזמן לצלם את המסמכים במשרדה של הנתבעת אך לא עשה זאת. הסדרת ייצוגו של התובע נעשתה במשרד הנתבעת ביום 22.1.2014, והתובע שילם לנתבעת שכר טרחה בסך של 25,000 ₪ כולל מע"מ. הנתבעת טיפלה בעניינים הבאים- העברת הילד מהפנימייה לבית; בנושא המזונות הנתבעת הגיעה להסדר עם התובע כי תמורת ויתור חלקו בדירה (שליש מהזכויות בדירה) תוותר גרושתו על דמי מזונות; הנתבעת טיפלה בחלקה של אמו של התובע בדירה (בשיעור של שליש), כך שגרושתו של התובע תסלק את חלקה של האם מהמשכנתא ובנוסף תדאג למגוריה עד שהאם תקבל זכאות לדיור ממשרד השיכון; הנתבעת פעלה לצורך פירוק השיתוף כאשר הנכס היחידי הייתה הדירה. טיפול בהליכי הוצאה לפועל לא היו חלק מהייצוג שבגינו שולם שכר טרחה, ועם זאת, הנתבעת פעלה מול באת כוחה של הגב' א', על מנת לעכב נקיטת הליכי גבייה באמצעות הוצאה לפועל, וביטלה את עיכוב יציאתו מהארץ של התובע. הנתבעת קיימה פגישות רבות עם באת כוחה של הגב' א', לפחות 5 פגישות בקרית גת ועוד לפחות 5 פגישות בבאר שבע, אלא שחרף מאמציה, והתקדמות שהושגה בעניינים השנויים במחלוקת, הצדדים לא השכילו ליישב את המחלוקת באמצעות הסדר.

התובע אסר על הנתבעת להגיש תובענות לבית המשפט לענייני משפחה וביקש להגיע להסדר פשרה, מכיוון שהתגורר עם אישה אחרת ולא רצה שהדבר יעורר מחלוקת וכעס.

הנתבעת קיבלה שכר טרחה נמוך בשים לב לפעולות שביצעה, והכינה טיוטת תביעה לפירוק שיתוף.

הנתבעת לא התחמקה מפניותיו של התובע ואף יזמה עמו שיחות.

לכתב התביעה צורפו מסמכים רבים, ובכלל זה רשימת פעולות שביצעה הנתבעת, כך לפי הטענה.

ביום 16.10.2017 נערך דיון הוכחות שבו נחקרו התובע והנתבעת, ובאי כח הצדדים הגישו סיכומים בכתב.