תא"מ 49211-11-15 ורדה משקאות בע"מ נ' אחים בוקובזה שיווק סגריות בע"מ

בפני בקשה לחיוב המשיבה (התובעת) בהפקדת ערובה להוצאות המבקשת (הנתבעת).

במסגרת התובענה בתיק זה מתבררת תביעת המשיבה לחיוב המבקשת בתשלום סך של 22,087 ₪ בגין חוב שעל-פי הנטען נצבר למבקשת עבור משקאות שרכשה מהמשיבה.

המבקשת כופרת בטענות המשיבה ובכתב ההגנה טוענת, בתמצית, כי מלוא חובותיה שולמו למשיבה עם סיום היחסים העסקיים בסוף שנת 2014.

ביום 11.12.16 נקבע התיק להוכחות ובעקבות החלטה זו עתרה המבקשת לחיוב המשיבה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה למקרה שהתביעה תידחה. בבקשתה טוענת המבקשת כי ביום 1.6.15 התקבלה בקשה לחיוב המשיבה להפקיד ערובה להבטחת הוצאות נתבע אחר בתיק סע"ש (חיפה) 10364-08-14 ודים זכרצ'נקו נ' ורדה משקאות בע"מ (1.6.2015), וזאת בהעדר ראיה לחוסנה הכלכלי של המשיבה ולאור הודאת מנכ"ל המשיבה כי החברה אינה פעילה וכל עובדיה פוטרו. בדומה לכך, טוענת המבקשת, בדיון שהתקיים בתיק דנן הצהיר נציג המשיבה מר אלכסנדר בלטנסקי כי המשיבה הפסיקה את פעילותה המסחרית.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי למסקנה כי בנסיבות העניין יש מקום לחייב את המשיבה בהפקדת ערובה.

האפשרות לחיוב חברה בהפקדת ערובה להוצאות מוסדרת בסעיף 353א בחוק החברות התשנ"ט-1999. הליך בחינתה של בקשה לחיוב חברה בהפקדת ערובה להוצאות מתבצע במספר שלבים. ראשית, יש לבחון את מצבה הכלכלי של החברה. באם נמצא כי החברה לא הראתה כי תוכל לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, יש לבחון האם נסיבות העניין מצדיקות חיוב החברה בערובה אם לאו ולבסוף יש לקבוע את גובה הערובה (רע"א 10376/07 ל. נ הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (11.2.2009); רע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' מרדכי (מוטי) זיסר (13.7.2008). הנטל להוכיח את יכולתה של החברה לשלם את הוצאות הצד שכנגד מוטל על כתפי החברה עצמה, וזאת מן הטעם שהמידע הרלוונטי למצבה הכלכלי של החברה מצוי בראש ובראשונה בידיה.

מעיון בתגובת המשיבה ניכר כי היא נעדרת פירוט באשר למצבה הכלכלי ומצב נכסיה ואין כל טענה לפיה תוכל לעמוד בהוצאות המבקש אם תידחה התביעה. למעשה המשיבה מודה כי החברה הפסיקה את פעילותה המסחרית אך נותרה חברה פעילה מבחינת רשם החברות. יחד עם זאת נטען בתגובה כי למשיבה אין חובות לצדדים שלישיים ועיקר פעילותה מתרכזת בגביית חובות. אלא שלמעט אמירות כלליות אלו המשיבה לא הציגה כל ראיה אשר תלמד על חוסנה הכלכלי.

לפיכך, בהיעדר פירוט שיצביע על מצבה הכלכלי היה לצפות כי המשיבה תצביע בתגובתה על נסיבות אחרות שבגינן לא מוצדק לחייב אותה בהפקדת ערובה – אלא שגם לכך אין התייחסות בתגובה. בהקשר זה אציין כי המחלוקת בתובענה היא בעיקרה עובדתית, דבר המקשה על הערכת סיכויי התביעה מול סיכויי ההגנה בשלב זה של ההתדיינות, באופן שיהיה בו להכריע את גורל הבקשה.

נוכח נסיבות אלו אינני מוצא הצדקה למנוע ערובה מהמבקשת להבטחת הוצאותיה למקרה שתידחה התביעה. אין בידי לקבל את הצעת המשיבה להמרת העירבון בערבות אישית של מנהלה, מר יעקב קילקשטיין, וזאת בהעדר נתונים בדבר יכולתו הכלכלית של מר קילקשטיין ומשהסכמתו לערוב באופן אישי לא נתמכה בתצהיר מטעמו.

אשר לגובה ההפקדה אציין כי לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות, לנוכח סכום התביעה ובהתחשב בעלויות הכרוכות בניהול ההליך המשפטי, אני סבור שהסך של 5,000 ₪ מהווה סכום ראוי להבטחת הוצאות המבקשת בנסיבות העניין.