תא"מ 479-06-12 גולדשטיין ואח' נ' קנורוזובסקי ואח'

תביעה כספית ע"ס של 70,000 ₪ לתשלום פיצויים מוסכמים בגין הפרת זיכרון דברים.

התביעה – רקע

1. התובעים הם בני זוג, בעלי זכויות חכירה בחלקו האחורי של מגרש מס' 1 ברחוב חוחית 48 בכרמיאל, הידוע כחלק מחלקה 166 בגוש 18948 (להלן: "המגרש").

   הנתבע 1 הוא מתווך במקצועו, בעל משרד תיווך בכרמיאל, שהתעניין ברכישת המגרש. הנתבעת מס' 2 היא אשתו.

2. ביום 27.3.2012 נחתם בין התובעים לנתבע זיכרון דברים. המדובר בטופס זכרון דברים סטנדרטי של עסקת מכר דירה אשר הביא הנתבע לפגישתו עם התובעים ואשר נערכו בו תיקונים בכתב ידו של הנתבע.

   בזכרון הדברים סוכם על מכירת המגרש לנתבעים כנגד תשלום סך של 600,000 ₪, כולל פיתוח. בסעיף הרלוונטי בזכרון הדברים נכתב : "המוכרים מוכרים בזאת לרוכשים והרוכשים קונים בזאת מהמוכרים מגרש ברחוב חוחית..בקומה קרקע.." ובתמורה ישלמו הרוכשים סך של 600,000 ₪ כולל פיתוח (סעיף 2).

   הסעיפים הנוגעים למועדי התשלום ומועד מסירת החזקה נותרו ריקים ונותר על כנו סעיף 5 הנוגע לחיובי המוכרים והקונים בתשלומי מיסים, ארנונות והיטלים.

   בכתב יד הוסיפו הצדדים סעיף 6א לפיו "הקונה רשאי לרשום את החוזה בשם בן אדם אחר".

   בסעיף 7 נקבע כי "על הסכם זה יחולו הוראות חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג – 1973 והוראות חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א – 1970" ובסעיף 8 נקבע "מבלי לפגוע באמור בסעיף 7 לזכרון הדברים, הרי שכל צד שיפר זכרון דברים זה הפרה יסודית, מתחייב לשלם למשנהו פיצוי מוסכם ומוערך מראש בשיעור של 10% ממחיר הדירה כמפורט בסעיף 2 לזכרון הדברים".

   לפי סעיף 9 "הצדדים מתחייבים להסדיר את הליכי המכירה/הרכישה אצל עורך דין בתוך 15 ימים מיום חתימתו של זכרון דברים זה. התחייבות זו הינה תנאי יסודי בזכרון דברים זה".

3. בסופו של יום, הליכי המכירה לא הוסדרו בפרק הזמן שנקבע בזכרון הדברים ולא בכלל. הצדדים מאשימים אחד את משנהו באי חתימת הסכם מכר והם חלוקים בנוגע לתוקפו המשפטי של זכרון הדברים.

   לגרסת התובעים, זכרון הדברים עונה על דרישת המסוימות וגמירת הדעת ומכאן שמדובר בהסכם מחייב אשר הופר ע"י הנתבעים, לאחר שדחו שוב ושוב את מועד החתימה על טיוטת הסכם המכר שגובשה בין הצדדים.

   הנתבעים מנגד טוענים, כי אין לזכרון הדברים תוקף משפטי מחייב והוא חסר פרטים מהותיים שחלקם אף הוסתר מהם ע"י התובעים וכי אי גילוי מצב זכויותיהם של התובעים במגרש, הוא שהביא לעיכוב החתימה על הסכם המכר.

   השתלשלות האירועים

4. בכתב התביעה נטען כי, שעתיים או שלוש לאחר החתימה על זיכרון הדברים, נמסרו לידי הנתבע, באמצעות עו"ד אורן בנימין המייצג את התובעים בהליך זה ואף מצהיר מטעמם, שלושה מסמכים הנוגעים למקרקעין: הסכם חכירה עם מינהל מקרקעי ישראל, הסכם שיתוף במגרש בין החוכרים ותשריט חלוקה של המגרש לחלק קדמי ואחורי. המגרש, ואין חולק על כך, אינו רשום בלשכת רישום המקרקעין.