תא"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
43318-12-16
23/11/2017
|
בפני הרשם בכיר:
קייס נאשף
|
- נגד - |
תובע:
יורם רן פטרושקה
|
נתבע:
אלי הרקולס
|
פסק דין |
זהות הצדדים ותמצית טענות הצדדים הצריכות לעניין
1. לפניי תביעת נזיקין בגדרה התובע, פטרושקה יורם רן, הבעלים של ג'יפ פרטי מסוג לקסוס (להלן- "הג'יפ"), תובע מאת הנתבע, הרקולס אלי, הבעלים של רכב פרטי (להלן- "הרכב"), לפצותו בגין נזקי הרכוש שהוסבו לג'יפ בעקבות תאונת דרכים מיום 11/10/16 (להלן- "התאונה").
2.הנתבע מודה כי פגע בג'יפ אך לשיטתו הוא לא גרם למלוא הנזק הנטען ע''י התובע, אלא אך מקצתו. רוצה לומר, אין מחלוקת בין הצדדים ביחס לאחריות לקרות אירוע התאונה המוטלת על שכמי הנתבע, הגם שהנתבע העלה טענה בדבר אשם תורם, ועיקר המחלוקת בין הצדדים נסובה סביב שאלת היקף הנזק שנגרם לכאורה לג'יפ, כאמור.
3.בכתב התביעה נטען כי התאונה אירעה שעה שהג'יפ נסע בנתיב השמאלי מבין שני נתיבי נסיעה הממשיכים ישר ברח' ז'בוטינסקי בתל-אביב, או אז הרכב הפרטי אשר חנה עפ''י הנטען בצד הכביש, החל באופן מפתיע בנסיעה מבלי לוודא קודם לכן כי הכביש פנוי, סטה לנתיב השמאלי בו הג'יפ נסע, וכך התאונה אירעה. מנגד, בכתב ההגנה נטען כי בעת קרות התאונה, הג'יפ עמד (ולא נסע) בנתיב השמאלי במקום אסור לעצירה או חנייה, וכי בעת שהרכב עבר לידו, הרכבים השתפשפו במעט וכתוצאה מכך נגרם לג'יפ נזק קל בדמות פגיעה קלה לכאורה בדלת הימנית /האחורית של הג'יפ.
התוצאה ועיקרי ההכרעה
5. אקדים אחרית לראשית, וכבר כעת אציין שעל יסוד מכלול החומר המונח לנגד עיניי, נוכח התרשמותי הבלתי אמצעית והישירה מהעדים מטעם שני הצדדים שהעידו לפניי, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב לנסיבות התרחשות התאונה, מוקדי הנזק כפי שאלה עולים מהתמונות שהוצגו לפניי, וכן לאחר שעיינתי ביסודיות בהודעות נהגי הצדדים לגבי נסיבות אירוע התאונה וכן בסיכומי הצדדים בכתב שהוגשו לעיוני, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 56,800 ש''ח. (כמובן שלסכום יש להוסיף שכ''ט עו''ד וכיוצ''ב כפי שאפרט בסוף פסק הדין).
6. אבאר בקצרה את הכרעתי זו, וזאת בשים לב לרוח העולה מהוראת תקנה 214 טז' (ב) של תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ''ד- 1984 לפיה פסק דין בתביעה המתנהלת במסלול של סדר דין מהיר ינומק באורח תמציתי בלבד. ויובהר, נערכה ביום 15/11/17 לפניי ישיבת הוכחות במהלכה נחקרו העדים מטעם שני הצדדים.
7.עדותו של התובע הייתה מהימנה בעיניי, הגם שנתגלו בה אי אלו אי דיוקים. התובע העיד בצורה, סדורה, משכנעת ביותר, ומהימנה ביחס לנסיבות אירוע התאונה וביחס לנזקים שנגרמו לג'יפ. איני מקבל את טענת הנתבע כאילו בעת התאונה הג'יפ עמד בנתיב השמאלי. בעניין זה מקובלת עליי עדותו של התובע, אשר אף קיבלה חיזוק בהינתן עדותה של העדה הנוספת מטעם התביעה, הגב' גילה גראור, אשר גם היא העידה כי בעת התאונה רכב הג'יפ נסע, ולא עמד, בנתיב השמאלי. גם התובע וגם העדה אישרו כי התובע ניסה לחמוק מהפגיעה על דרך של הסטת ההגה שמאלה, וכתוצאה מכך, הג'יפ עלה על המדרכה בצד שמאל שם מוצבים עמודים ביטון.