ניו קופל רכב בע"מ נ' אדנרל ואח'

מונחת בפני תביעה כספית ע"ס 5,589 ₪, בגין נזקים שהוסבו לרכב התובעת מ.ר 87-020-14, עקב תאונת דרכים שאירעה בתאריך 01.08.2007, בינה לבין רכב הנתבעים- מערבל בטון מ.ר 85-134-00.

טענות התובעת

התובעת מוסרת בפני בית המשפט שהייתה בדרכה לנס ציונה, כאשר היא נסעה בנתיב האמצעי של הרחוב, ואילו רכב הנתבעים נסע בנתיב השמאלי. עת נסעה היא ישר, סטה רכב הנתבעים מנתיב הנסיעה שלו שהיה חסום, לעבר נתיב הנסיעה של התובעת, פגע בה וגרם לה לנזקים במראה ובדלת שמאלית. טוענת עוד, שכולם נסעו באיטיות, כולל אותה ואת רכב הנתבעים, ששניהם נסעו במקביל, עד שבפתאומיות רכב הנתבעים סטה ימינה לכיוון התובעת.

טענות הנתבעים

הנתבעים טוענים כי עת נסע רכב הנתבעים בנתיב נסיעתו, בפתאומיות הגיח רכב התובעת, סטה לנתיב נסיעת רכב הנתבעים ופגע בו. הנתבע 1- העד, מסר בפני בית המשפט כי הוא נסע בנתיב השמאלי כי היה עליו לפנות שמאלה, כאשר עמדו ברמזור, באור אדום, ולפניו עמד אוטובוס, שגם המשיך בעמידה כאשר הרמזור התחלף לירוק. הנתבע 1 טוען כי חכה שכל הרכבים יעברו בנתיב הסמוך- האמצעי-, ואז התחיל לעבור, אז הבחין ברכב התובעת המגיח מרחוק, אחרי שהתובעת נתנה גז כשראתה אור ירוק ופגעה בו.

המחלוקת בין הצדדים, מי סטה מנתיבו, והאם הנתיב היה פנוי בעת הסטייה.

דיון והכרעה

לאחר עיון בכתבי הטענות, בחומר הראיות, ולאחר ששמעתי את העדים, אני סבור כי דין התביעה להתקבל.

אין מחלוקת כי רכב הנתבעים הוא זה שסטה מנתיבו אל נתיב רכב התובעת כפי שעלה מפיהם של שני העדים- התובעת עצמה והנתבע 1- במהלך הדיון, בניגוד למה שנטען בכתב ההגנה כי רכב התובעת הוא זה שסטה אל נתיב רכב הנתבעים. בהתאם לתקנה 40 לתקנות התעבורה, התשכ"א- 1961, סטייה מנתיב לנתיב מחייבת נקיטת מידת זהירות מרבית, כאשר מוטלת אחריות על הסוטה לנתיבו של אחר להימנע מכך במידה ועלול הדבר לגרום לסיכון או להפריע לנהגים/ עוברי דרך אחרים.

אני מעדיף את גרסת התובעת, הטענות שהועלו בכתב ההגנה נסתרו על ידי העד- נתבע 1, מאחר והאחרון אימת את גרסת התובעת כי הוא מי שסטה לנתיבה ולא ההפך. כמו כן, לא השתכנעתי כי רכב הנתבעים סטה מנתיבו כשהנתיב היה פנוי ואחרי שלא נקט במידת זהירות שבאמצעותה היה ניתן למנוע את התאונה.