שווך נ' גימנסיה בתי ספר ותיכונים בע"מ ואח'

1.בפניי תביעה בהליך של סדר דין מהיר, לפיה התובע מבקש לחייב את הנתבעים בתשלום סך של 50,000 ₪ בטענה להוצאת לשון הרע.

2.העובדות המפורטות להלן אינן במחלקות בין בעלי הדין:

• נתבעת 1 מנהלת רשת של בתי ספר ובמועדים הרלוונטים לתביעה בנו של התובע נרשם ללימודים אצל נתבעת 1.

   

• נתבע 2 הינו עו"ד במקצועו והוא ייצג את נתבעת 1 במסגרת תביעה כספית אשר הגישה נגד התובע, אשתו ובנו באמצעות לשכת ההוצאה לפועל (להלן: "התביעה הקודמת").

   

• ביום 26.05.14 וביום 10.06.14 נתן בית המשפט החלטות במסגרת התביעה הקודמת, לפיהן עוכבו הליכי ההוצאה לפועל באותו הליך וביום 21.05.14 ניתנה החלטת בית המשפט לפיה בוטלו הליכי ההוצאה לפועל שננקטו במסגרת התביעה הקודמת. כמו כן, ביום 17.09.15 התקיים דיון בתביעה הקודמת במעמד התובע ועו"ד גב' בריאן הייב ממשרדו של נתבע 2 (להלן: "עו"ד הייב") ובמהלכו ניתן פסק דין לפיו נדחתה אותה תביעה ובית המשפט הורה על סגירת תיק ההוצאה לפועל אשר הוגשה במסגרתו (להלן: "פסק דין" ו- "תיק ההוצל"פ" בהתאם).

   

• בפועל, תיק ההוצל"פ לא נסגר וביום 28.02.17 הגישה נתבעת 1 באמצעות נתבע 2 בקשה להטלת הגבלות על התובע, והבקשה התקבלה.

   

• ביום 04.03.17 ביקש התובע לשלם תמורת קניות אשר ערך באמצעות כרטיס האשראי שברשותו (להלן: "כרטיס האשראי"), אולם הדבר לא התאפשר מאחר והכרטיס היה חסום. בו ביום פנה התובע ללשכת הוצאה לפועל לבירור פשר העניין ומשנודע לו כי כרטיס האשראי נחסם בשל ההגבלות שהוטלו עליו במסגרת תיק ההוצל"פ, הוא הגיש למחרת היום בקשה לסגירתו ובקשתו התקבלה.