תא"מ 3752-08-15 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ

1.לפניי תביעת שיבוב, בסדר דין מהיר, בגין תגמולי ביטוח ששילמה התובעת למבוטחה בגין נזקי רכוש שנגרמו לכלי רכבו, מ"ר 49-565-60 שהיה מבוטח בביטוח נזקי רכוש (להלן: "הרכב") ביום 08.03.2011 כתוצאה ממפגע, בדמות כתם שמן, שהיה על כביש מספר 375 שהנתבעת הייתה מופקדת על אחזקתו התקינה (ולהלן: "התאונה").

2.התובעת טוענת כי האחריות לקרות התאונה חלה על הנתבעת. לטענת התובעת, הנתבעת אחראית לתחזוקת הכביש בו אירעה התאונה, והיא התרשלה בכך שלא טיפלה בכתם השמן שהיה על הכביש, דבר שגרם לרכב להחליק במהלך נסיעתו, וכתוצאה מכך נהגת הרכב איבדה שליטה בו והרכב נפגע במספר מוקדים. שמאי שבדק את הרכב קבע כי הרכב איבד כליל מערכו. התובעת שילמה למבוטחה בגין נזקי הרכב בהתאם לתנאי הפוליסה ועתה מבקשת לחייב את מי שהיא רואה בו כאחראי לתאונה בגין הפסדיה.

מנגד, מכחישה הנתבעת את עצם התרחשות התאונה ואת נסיבות קרות התאונה כפי שתוארו על ידי התובעת. לטענת הנתבעת ככלל, היא פועלת לטיפול ולסילוק מפגעים המדווחים לה, בין היתר על דרך התקשרות למוקד הודעות הציבור ובנוסף פועלת באופן יזום לאיתור מפגעים בכבישים באמצעות יחידת סיור ייעודית. ולעניין התאונה טוענת הנתבעת, כי לא התקבל כל דיווח במשרדיה אודות המפגע הנטען עובר לתאונה הנטענת. הנתבעת טוענת כי לאחר התאונה התקבל במשרדיה דיווח ממשטרת ישראל, לפיה במקום האירוע הנטען אירעה תאונת דרכים המעורבים בה שני כלי רכב וככל הנראה כתוצאה מהתאונה נוצר כתם שמן על הכביש. לטענת הנתבעת, מיד לאחר קבלת דיווח זה פעלה במהירות ובמקצועיות להסרת המפגע ואכן בחלוף שעה ממועד הדיווח הוסר המפגע על ידי שטיפת הכביש. עוד מבקשת הנתבעת להבהיר כי הדיווח הראשון שהתקבל במשרדיה אודות כתם השמן התקבל לאחר קרות התאונה הנטענת, ולכן לא מן הנמנע כי כתם השמן נוצר בעקבות תאונת עצמית של נהגת הרכב, שאינה קשורה לתנאי הכביש. כמו כן, מכחישה הנתבעת את היקף הנזק.

למעשה, המחלוקת שהוגדרה על יסוד כתבי טענות הצדדים היא הן לעניין עצם קרות התאונה הן לעניין נסיבות קרות התאונה והן לעניין היקף הנזק.

3.נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה הוצגו ראיות הצדדים, ובכלל זה הודעה על התאונה (ת/1) תמונות מזירת התאונה שצולמו מיד לאחר התאונה (ת/2), דוח פעולה מטעם משטרת ישראל הקשור לתאונה (ת/3) דוח פרטי אירוע כתם שמן שהופק על ידי הנתבעת (נ/1) ודוח טיפול באירוע על ידי יחידת הסיור מטעם הנתבעת מיום התאונה (נ/2). כמו כן, העידו נהגת הרכב, הגב' חנה דרובלס עזרא, ובעלה אשר הגיע לבקשתה לזירת התאונה לאחר התאונה, מר שבתאי עזרא, ומנהל אזור האחראי על הכביש בו אירעה התאונה הנטענת, מר יוסי רבלין.

4.עתה נותר לדון ולהכריע בתובענה.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

מסקנתי זו מבוססת על יסוד הנימוקים הבאים:

5.1.הנטל להוכיח את התביעה הוא על התובעת. בבחינת 'המוציא מחברו עליו הראיה'. על התובעת כמובן להוכיח את עצם קרות התאונה, קרי את עצם נוכחותו של כתם השמן בכביש, את נסיבות קרות התאונה, כי כתם השמן הוא שהוביל להחלקת הרכב ולהתנגשותו בעצמים שהביאו אותו לנזקיו, ואת נזקי הרכב.