אלדן תחבורה בע"מ נ' יפרח

1.זוהי תביעה כספית בסך 66,722 ₪ בעילה חוזית ונזיקית בגין גניבה של רכב שהנתבע שכר מהתובעת.

תמצית טענות הצדדים:

2. התובעת טענה להתרשלות של הנתבע בהחזקה של רכב סיאט דובלו מ.ר. 57-324-11 (להלן-"הרכב") שהושכר לו ביום 12/04/15 (צורף בנספח א' התביעה, להלן - "החוזה") ולדיווח כוזב על אירוע גניבה של הרכב (להלן- "האירוע"; "הגניבה") שהתרחש בשעות לפנות בוקר ביום 17.4.15 בעת שהרכב היה בחזקת הנתבע ו/או באחריותו.

3. מכאן התביעה לפיצוי בגין נזקה של התובעת באי השבת הרכב לידיה כמצוות החוזה ולפי שוויו בהתאם לדו"ח השמאי מטעמה (נספח ג' לכתב התביעה) ולתשלום שכרו של השמאי.

4.הנתבע, דחה את הטענות של התובעת וטען להעדר אחריות שלו לגניבה שלפי החוזה, הוא פטור גם מהשתתפות עצמית בגין אירוע של גניבה.

תלונה שהגישה התובעת נגדו למשטרה בגין הגניבה (להלן-"תלונת התובעת") הסתיימה בסגירת תיק החקירה מחוסר ראיות מספיקות להעמדה לדין (נספח ראשון לכתב ההגנה).

הנתבע טען כי מסר אמנם גרסה שגויה בהודעתו לתובעת ובהודעה הראשונה שלו למשטרה (להלן-"ההודעה הראשונה") על מקום חניית הרכב עובר לגניבה. הגרסה, תוקנה בחקירתו במשטרה בגין תלונת התובעת בהודעתו על חניית הרכב ברח' פינס ולא ברחוב חיי אדם. לדבריו, לא היה בכוונתו למסור מידע כוזב והדיווח השגוי שנמסר תחילה, נבע מעייפותו במועד מסירתו.

5. עוד טען הנתבע כי מסירת מפתחות הרכב לתובעת לאחר הגניבה, מחזקת את טענתו לפיה לא התרשל באחזקת הרכב וכן הוכחש הנזק ושיעורו המופרז.

דיון והכרעה:

המסגרת הנורמטיבית: