תא"מ
בית משפט השלום חדרה
|
35276-06-13
08/03/2015
|
בפני הרשמת הבכירה:
קרן מרגולין-פלדמן
|
- נגד - |
המבקשים/הנתבעים:
1. יעקב מזרחי 2. אוריה אורלי מזרחי
|
המשיבה/התובעת:
פלאפון תקשורת בע"מ
|
החלטה |
לפניי בקשה לביטול פס"ד שניתן כאן בהעדרם של הנתבעים ביום 9/2/15.
לשיטת הנתבע-המצהיר נעדר מן הדיון שנקבע כאן ליום 9/2/15 בשל תקלה שארעה ברכבו בדרכו אל ביהמ"ש. לדבריו, אין בידו אסמכתא לעניין גרירת הרכב מן המקום בו שבת אל המוסך בו טופל בשל העובדה שלא ניתנה בידו קבלה כאמור, אך אישור המוסך לעניין הטיפול ברכב יצורף לבקשה (יצויין כי הלכה למעשה לא צורף האישור האמור לתיק ביהמ"ש). עוד טען המבקש כי ביקש להודיע לביהמ"ש אודות היעדרותו הצפויה בנסיבות המתוארות אך מרכז המידע הבהיר לו בטלפון כי אינו יכול להעביר הודעות אל ביהמ"ש, וכי עליו להגיש בקשה לתיק ביהמ"ש, ומשהיה בדרכים ובמצב המתואר לא יכול היה לשגר בקשה.
לבסוף מבקש הנתבע כי ביהמ"ש כאן יאפשר לו להשמיע טענותיו בדיון לפני ביהמ"ש על אף מחדלו, וזאת נוכח העובדה שהוא מוכן לשאת בחיוב בהוצאות שנפסק לחובתו ולטובת ב"כ התובעת שהתייצבה לדיון, וכן מפאת העובדה שנימוקי הגנתו פורטו זה מכבר והביאו לקביעת הדיון כאן.
התובעת התנגדה לבקשה וטענה כי יש לדחותה. לשיטתה, לא בכדי לא צורפו אסמכתאות המעידות על גרירת הרכב למוסך, על מועד כניסת הרכב למוסך, ועל ההשתלשלות העובדתית המתוארת בבקשה בכללותה, ולא בכדי נמנע המבקש מלפנות אל באי כוחה עובר לשעת הדיון או אף בסמוך לאחריו, ולהגיש בקשתו זו רק בחלוף 14 ימים. לשיטת התובעת יש בדברים אלו כדי ללמד כי לא מעצור ברכב המבקש הוא שהביאו להיעדר מן הדיון אליו זומן כדין, כי אם סיבות אחרות שאינן מפורטות בבקשה והמגיעות כדי זלזול בהליך המשפטי.
במצב זה מבקשת התובעת לקבוע כי דין הבקשה להידחות, ובמיוחד שעה שהמבקש כלל לא הבהיר במסגרת בקשתו מהם סיכויי הגנתו, ומהם פרטי הגנתו המצדיקים פתיחת שערי ביהמ"ש לפניו פעם נוספת.
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה אני רואה לנכון לדחות את הבקשה ואבהיר –
ראש וראשון יובהר כי אין חולק שהמבקשים קיבלו זימון לדיון וכי ידעו אודות מועדו הצפוי, כעולה מהתצהיר שתומך בבקשה. במצב דברים זה אין לומר כי חלה חובה על ביהמ"ש, מטעמי חשש לפגיעה בכללי הצדק הטבעי, לבטל את פסה"ד שניתן כאן בהעדרם של המבקשים, ואין לומר כי נמנעה מהם הזכות להתייצב לדיון ולהביא טענותיהם לפני ביהמ"ש.
מדברים אלו עולה כי הדיון דכאן נופל בגדר שיקול דעתו של ביהמ"ש, ועל פי הפסיקה המנחה ייעתר ביהמ"ש לבקשה לאחר בחינה של שתי סוגיות, ובהתאם למאזן ביניהן, כדלקמן:
הסוגיה הראשונה המחייבת בחינה עניינה בסיבת המחדל בגינו נעדרו המבקשים מן הדיון.
בסוגיה זו ראוי לציין כי המצהיר לא צירף כל אסמכתא לתצהירו, וכל טענותיו אינן מגובות בראיות ונטענו על דרך הסתם. כך, למעשה, לא צורפה קבלה מאת הגרר אך גם לא כל אישור מאת החברה הגוררת בדבר הזמנתה למועד הנקוב. המבקש לא צירף אישור מן המוסך אודות מועד כניסת הרכב לשם תיקונו ואף נמנע מלצרף קבלה מהמוסך המעידה על תיקונו של הרכב כמתואר ועל אופי התקלה המתוארת. גם פירוט שיחות יוצאות המלמד על עריכת שיחה אל מרכז המידע, כמתואר, לא צורף.