תא"מ 33134-03-11 שירביט חברה לביטוח בע"מ נ' פורמן

לפניי תביעת שיבוב שהגישה התובעת בגין נזק אשר נגרם לרכב שבוטח על ידה. הבעלים של הרכב היה מר אלכסי קלינין והתובעת פיצתה אותו בסכום שנקבע בחוות דעת השמאי, אשר צורפה לכתב התביעה. סכום התביעה הוא: 5,065 ₪.

על פי כתב התביעה, מר קלינין נסע ישר בכביש, כאשר מונית שנהג בה הנתבע יצאה לנסיעה מצד הכביש, לאחר שהורידה נוסע, ופגעה ברכבו של מר קלינין. כך נגרם הנזק, על פי הנטען, לרכב המבוטח. התובעת טוענת, שהתאונה אירעה עקב רשלנותו של הנתבע וחוסר זהירותו.

על פי גרסת הנתבע בכתב ההגנה, הוא נסע בכביש הנ"ל כאשר מונית גדולה מסוג טרנזיט עצרה לפניו, במקביל לתחנת האוטובוס, כדי לאסוף נוסעים. המונית הגדולה עצרה במרכז הכביש, חסמה את נתיב הנסיעה, והנתבע לא יכול היה להמשיך ולנסוע ולכן עמד. נוצר מצב שבו שני הנתיבים היו חסומים לנסיעה. עוד כותב הנתבע, כי בשלב מסוים, החלה המונית הגדולה לנסוע, אך היא שוב עצרה והנתבע נאלץ לעצור שוב אחריה. בטרם החל הנתבע שוב בנסיעה, הגיע הרכב בו נהג מר קלינין במהירות גבוהה, ומאחר ולא היה מספיק מקום בנתיב השמאלי, התחכך רכבו של מר קלינין, עם צידו הימני לכל האורך, בחלק הקדמי שמאלי של הרכב בו נסע הנתבע.

נשמעו היום עדויותיהם של הנהגים ולאחר ששמעתי את גרסאותיהם ועיינתי בתמונות שהוצגו כראיה, מצאתי שדין התביעה להתקבל במלואה.

מר קלינין העיד בעדות ברורה ופשוטה לגבי נסיבות התאונה. על פי עדותו, הוא נסע ישר עם רכבו, כאשר לפתע, סטה רכבו של הנתבע שמאלה ופגע בצד ימין של הרכב המבוטח על ידי התובעת, בעיקר בדלת הקדמית הימנית. אין ספק, כי גרסה זו עולה בקנה אחד עם הנזקים בכלי הרכב המעורבים, כפי שניתן לצפות בהם בתמונות שהוגשו כראיה. כך, בת/2, ת/6, ת/9, עד ת/12, ניתן לראות כי ברכבו של מר קלינין הייתה פגיעה מסוג מעיכה בדלת הקדמית הימנית וכי קיימת מעיכה קלה יותר ושפשוף בדלת האחורית ימנית. בתמונות לא נצפית פגיעה בכנף הקדמית הימנית. אין גם אזכור של פגיעה כזאת בחוות דעת אשר צורפה לכתב התביעה, אשר לא נסתרה. פגיעה מסוג זה של מעיכה בדלת הקדמית הימנית, יש בה כדי לתמוך בגרסתו של מר קלינין, המבוטח של התובעת, לפיה הנתבע סטה לפתע שמאלה ופגע ברכבו של מר קלינין.

אינני סבור שגרסתו של הנתבע מתארת נכונה את נסיבות התאונה. ראשית, הגרסה לפיה מר קלינין עלה עם שני גלגלים על אי התנועה נשמעה לראשונה רק היום, במהלך העדות הראשית. לא נאמר דבר או חצי דבר בעניין זה, שהינו ללא ספק פרט עובדתי חשוב, בכתב ההגנה, או בתצהירו של הנתבע. לא רק זאת, אלא שאילו נכונה הייתה גרסתו של הנתבע לגבי התאונה, דהיינו, אם אכן רכבו של הנתבע היה במצב עצירה, והפינה הקדמית שמאלית שלו בלטה מעט שמאלה, הייתי מצפה שהפגיעה ברכבו של התובע הייתה מסוג שפשוף (ואולי גם מעיכה) אשר אמורה הייתה להתחיל בחלק הקדמי ימני של הרכב המבוטח. כאמור, אין ראיה לפגיעה בכנף הקדמית ימנית ברכב המבוטח.

אשר על כן, אני קובע שהתאונה אירעה בשל נהיגתו הבלתי זהירה והרשלנית של הנתבע, אשר החל בנסיעה תוך סטייה שמאלה, מבלי לוודא שהנתיב פנוי, ובכך הוא פגע עם הפינה הקדמית שמאלית של רכבו בדופן הימנית ברכב המבוטח, בו נהג מר קלינין.

התובעת צרפה לכתב התביעה חוות דעת שמאי, אשר הנזק המצוין בה עולה על סכום התביעה, יתכן בשל השתתפות עצמית שנשא בה מר קלינין. סכום התביעה כולל תשלום של 400 ₪ לשמאי, שהוכח.

אשר על כן, אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבע לשלם לתובעת סכום של 5,065 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מיום הגשת התביעה (17.3.11) ועד התשלום בפועל.