תא"מ 32797-09-15 אלדן תחבורה בע"מ נ' אייזנברג ואח'

לפניי תביעה שעניינה נזקי רכב התובעת בתאונה מיום 20.12.2014 בה מעורב רכב הנתבעים ובגדרה נתבעים נזקי רכב התובעת בתאונה, על פי חוות דעת שמאי שצורפה לכתב התביעה בתוספת שכר טרחת שמאי.

מדובר בתאונת שרשרת, רכב התובעת הוא הרכב השני בשרשרת כלי הרכב המעורבים בתאונה. רכב הנתבעים הוא הרכב השלישי. אין מחלוקת כי רכב הנתבעים פגע ברכב התובעת מאחור והדפו לרכב שלפניו, גדר המחלוקת הוא בשאלה האם רכב התובעת נפגע מאחור, לאחר שסטה לנתיב רכב הנתבעים ולפניו וקיצר את מרחק הבלימה של רכב הנתבעים, כגרסת נהג רכב הנתבעים.

הצדדים הסמיכו את בית המשפט למתן פסק דין מכוח סמכותו על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

שמעתי את עדויות שלושת הנהגים המעורבים בתאונת השרשרת, בחנתי את הראיות שהוצגו, ועל יסוד כל החומר שלפניי ראיתי לחלק את האחריות בין הנהגים המעורבים, באופן הבא:

נהג רכב התובעת -70%, נהג רכב הנתבעים - 30%.

קביעתי יסודה בכך שראיתי לקבל את גרסת הנתבעות לכך שהתאונה ארעה לאחר שרכב התובעת סטה באורח פתע מהנתיב שמימין לנתיב השמאלי בו הוסעו רכב הנתבעים והרכב הראשון בשרשרת כלי הרכב המעורבים, נכנס למרווח שביניהם וכשהיה לקראת סיום השתלבותו, אולם בטרם השלים את מעבר הנתיב והתיישר, פגע בו רכב הנתבעים מאחור והדפו לעבר הרכב הראשון, ורכב התובעת פגע בו מאחור.

מסקנה זו נתמכת בעדותו של נהג רכב הנתבעים וכן של נהג הרכב הראשון וכן במוקדי הנזק בכלי הרכב. נהג הרכב הראשון העיד כי נסע בנתיב השמאלי, כשרכב הנתבעות מאחוריו, בנתיב השמאלי. לדבריו, בשל "פקק" תנועה שהיה לפניו הוא נעצר ורכב התובעת פגע עם חלקו הקדמי-שמאלי בחלק הימני-אחורי של הרכב הראשון והוא ראה את רכב התובעת בהטיה (זווית) מאחוריו ולא כולו בנתיב השמאלי (פר' עמ' 1 שו' 21-26), וכדברי העד: "אני יכול לומר בוודאות שכאשר הרכב פגע בי הוא לא היה אפילו חצי מהנתיב שלי" (עמ' 2, שו' 16). עדותו של נהג רכב הראשון הייתה עקבית ואחידה לגרסה שמסר בטופס ההודעה. מדובר בעד ניטרלי, שאינו מכיר מי מהנהגים המעורבים ואני מייחסת משקל רכב לעדותו, שמאחידותה ועקביותה התרשמתי.

לא השתכנעתי מגרסת נהג רכב התובעת לכך שרכב התובעת נסע בנתיב השמאלי מאחורי הרכב הראשון, עת שנפגע מאחור על ידי רכב הנתבעים ונהדף קדימה ופגע ברכב שלפניו וכי מדובר בפגיעת חזית אחור קלאסית. ראשית; מוקדי הנזק מסתברים עם סטיית רכב התובעת לנתיב השמאלי יותר מהיות רכב התובעת בנתיב השמאלי עובר לתאונה, ותומכים בגרסת נהג הרכב הראשון ונהג רכב הנתבעים. בתמונות כלי הרכב, נראה הרכב הראשון עם סימני פגיעת מעיכה מאחור בצד ימין. רכב התובעת נראה עם סימני פגיעה בחזית מצד שמאל וכן בצד שמאלי-אחורי. רכב הנתבעות נראה עם סימני פגיעה בצד ימין קדמי. מוקדי נזק אלה מאפיינים פגיעה מאחור והדיפה של הרכב האמצעי אגב מעבר נתיב, ואינם מאפיינם פגיעת "פגוש אל פגוש" קלאסית כגרסת נהג רכב התובעת וכפי שהדגים בעדותו, שהיו מתאפיינים בסימני נזק לאורך הפגוש הקדמי של רכב הנתבעות (ולא בצד השמאלי של הפגוש הקדמי), נזק לאורך הפגוש האחורי והפגוש הקדמי ברכב התובעת (ולא בצד ימין אחורי ובצד שמאלי קדמי) ונזק לאורך הפגוש האחורי ברכב הראשון (ולא בצד ימני אחורי). שנית; התובעת לא הביאה לעדות את נוסעת רכב התובעת ומחדל זה פועל נגדה, ובהקשר זה לא השתכנעתי כי נמנע מעדה זו להתייצב לדיון. שלישית; לראשונה בחקירתו הנגדית, שנתיים וחצי לאחר התאונה מעלה נהג רכב התובעת גרסה חדשה לפיה רכב הנתבעים סטה שמאלה כשפגע ברכב התובעת מאחור. לא ראיתי לקבל גרסה מאוחרת זו שאינה נזכרת בטופס ההודעה של נהג רכב התובעת ולא נזכרה גם בעדותו הראשית, וכשמדברי נהג רכב התובעת עולה כי מדובר בהשערה בלבד (עמ' 3, שו' 25-28). נהג רכב התובעת הפנה לשברי הזכוכיות הנראים בנתיב השמאלי בתמונה נ/2(א) לתמיכת גרסתו כי התאונה ארעה בנתיב השמאלי, אולם משרכב התובעת נפגע מאחור, נהדף ופגע ברכב שלפניו במהלך מעבר לנתיב השמאלי (טרם השלמת מעבר הנתיב) אף אם אניח כי שברי הזכוכית הנראים בתמונה שהוצגה הם של רכב התובעת לא ניתן לשלול כי מקורם בפגיעה בעת מהלך מעבר הנתיב של רכב התובעת ואין בכך לגרוע מהמסקנה אליה הגעתי.

נתתי דעתי לכך שבגרסה שנמסרה על ידי נהג רכב הנתבעים בטופס ההודעה בסמוך לאחר התאונה לא נזכרת הטענה למעבר רכב התובעת נתיב, ובחקירתו הנגדית אישר נהג רכב הנתבעים כי נהג הרכב הראשון הסב את תשומת לבו לכך (עמ' 6 שו' 3-10), אולם עדותו של נהג רכב הנתבעים: "אני לא ראיתי אותו כשנסעתי אחריו, ופתאום הוא היה בפנים" (עמ' 6 שו' 6) מסתברת עם מעבר רכב התובעת נתיב יותר מהיותו לפני רכב הנתבעים. הגם שנהג הרכב הראשון לא העיד על נקודת המגע בין רכב הנתבעים לרכב התובעת, עדותו העקבית בנוגע למנח רכב התובעת ברכב הראשון (כשרכב התובעת בחלק הנתיב השמאלי ובהטיה וחלקו הקדמי-שמאלי פוגע בחלק הימני-אחורי של הרכב הראשון) ומיקום הנזק במוקד האחורי של רכב התובעת ובמוקד קדמי של רכב הנתבעות, תומכים במסקנה להתרחשות התאונה בעקבות מעבר רכב התובעת נתיב, לנתיב השמאלי במרווח שבין הרכב הראשון לרכב הנתבעים, וטרם השלמת מעבר ההשתלבות.