בפני תביעה כספית לתשלום נזקים שנגרמו לרכב המבוטח על-ידי התובעת (רכב מסוג טויוטה קורולה, מ.ר. 28-999-61, להלן, "רכב התובעת"), בגין תאונת דרכים שאירעה ביום שישי, 10.4.2015, בשעה 23.30 לערך, בינו לבין רכב בו נהג הנתבע מספר 1 (רכב מסוג מאזדה, מ.ר. 47-795-58).
רכב הנתבע מספר 1 (להלן: "הנתבע") מבוטח על-ידי הנתבעת מספר 2 (להלן: "הנתבעת").
התאונה אירעה בצומת שבין דרך מנחם בגין לבין רחוב בר-כוכבא (צומת פוריה). תמונות של הצומת הוגשו וסומנו כמוצג ת/3.
לדברי הנהג ברכב התובעת, מר מאור מסאס (אשר תצהירו סומן כמוצג ת/1), ביקש לפנות שמאלה מדרך מנחם בגין לרחוב בר-כוכבא. מאחר והרמזור המאפשר פניה שמאלה היה אדום, עמד בצומת. כשהתחלף האור ברמזור לירוק ולאחר שראה כי הצומת פנוי, החל בפניה שמאלה. בהיותו לקראת סוף הפנייה, במרכז הצומת (ע' 2, ש' 31 – ע' 3, ש' 2) פגע בו הרכב בו נהג הנתבע, אשר נסע בדרך מנחם בכיוון הנגדי (ממערב למזרח). לדבריו לא ראה את הרכב בו נהג הנתבע, שכן הסתכל לכיוון הנסיעה (ע' 2, ש' 27). מר מאור מסאס העיד כי חזרו מבילוי בפאב, אולם לדבריו לא שתה משקה אלכוהולי, שכן היה הנהג התורן באותו יום (ע' 4, ש' 5-6). עוד העיד מר מאור מסאס כי מר יעקב בן ישי, אשר ישב לצידו ברכב בעת התאונה, צעק מספר שניות לפני התאונה "רכב מגיע במהירות, תאונה", אולם הוא לא הספיק להגיב בטרם חש בפגיעה (ע' 4, ש' 12-19). הנוסע השלישי ברכב התובעת בעת התאונה, מר ויקטור יאיר (אשר תצהירו הוגש וסומן ת/4), העיד ותמך בעדותו של מר מאור מסאס ביחס לנסיבות התאונה.
לטענת הנתבע נסע בדרך מנחם בגין בנתיב הימני בכיוון ישר (ממערב למזרח) כאשר מופע הרמזור ירוק לכל אורך הדרך. כשהתקרב לצומת הגיח רכב התובעת. למרות שלחץ על דוושת הבלמים, לא הצליח לעצור את הרכב בטרם פגע עם רכבו ברכב התובעת (ע' 8, ש' 20-23). לדבריו לא ראה את רכב התובעת עד שפגע בו (ע' 9, ש' 24-27). כך אף העיד במשטרה (ע' 3, ש' 37-40).
שני הנהגים נחקרו תחת אזהרה בחשד כי עברו את הצומת במופע אור אדום.
מדו"ח בוחן התנועה עולה כי לשני הנהגים היה שדה ראייה של מאה מ' בכיוון נסיעתם עד למקום התאונה וממקום התאונה והלאה.
עוד צוין בדו"ח בוחן התנועה כי הרמזורים בצומת היו תקינים במועד התאונה וכי תוואי הדרך או מצב כלי הרכב נשללו כגורמים אפשריים לתאונה. בוחן התנועה אף ציין כי לא נמצאו סימני בלימה או צמיגים במקום התאונה, ממצא התואם את עדויות הנהגים לפיהן לא ראו זה את זה בטרם התאונה. בוחן התנועה ציין כי המפגש בין כלי הרכב אירע בנתיב נסיעת רכב התובעת.
מסקנת בוחן התנועה הנה כי אחד מבין כלי הרכב המעורבים בתאונה לא ציית למופע אור אדום ברמזור שבכיוון נסיעתו.
הנזק לרכב התובעת, בהתאם לדו"ח הבוחן הנו "נזק בדופן קדמי ימני של הרכב במכה מלפנים לאחור ומימין לשמאל כולל דלת וכנף קדמית ימנית, פנס קדמי ימני, טמבון קדמי פינה ימנית וגלגל קדמי ימני. הנזק תואם וכתוצאה של פגיעה חזית רכב א' [הרכב בו נהג הנתבע – ס.מ.] בדופן קדמי ימני של רכב זה"
הנזק לרכב הנתבע הנו "נזק בחזית הרכב במכה מלפנים לאחור ומשמאל לימין כולל פנסים קדמיים, טמבון קדמי, מכסה מנוע, כנף קדמית ימנית וכריות אוויר פתוחות. הנזק תואם וכתוצאה של פגיעת חזית רכב זה בדופן קדמי ימני של רכב ב' [רכב התובעת – ס.מ.]"
ביום 19.4.2017 שמעתי את הנהגים ואת מר ויקטור יאיר אשר ישב ברכב התובעת. עד נוסף מטעם התובעת, מר יעקב בן ישי, אשר היה אף הוא ברכב התובעת במועד התאונה, לא התייצב לדיון למרות שזומן, והתובעת ויתרה על עדותו.
כן שמעתי סיכומי טענות של ב"כ הצדדים.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, את התמונות ואת עדויות הנהגים, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל במלואה, ולהלן טעמיי:
נתתי אמון בעדות מר מאור מסאס ומר ויקטור יאיר, לפיהן נכנס רכב התובעת לצומת במופע אור ירוק.
אני דוחה את טענת ב"כ הנתבעים כי נהג רכב התובעת התבלבל בין מופע הרמזור לכיוון מזרח לבין מופע הרמזור שמאלה (לכיוון רחוב בר כוכבא). ראשית, הנהג ברכב התובעת העיד כי הוא מתגורר בטבריה, מכיר היטב את הצומת ונסע בה פעמים רבות. בנסיבות אלה אין זה סביר כי התבלבל בין הרמזורים השונים. אמנם ניסיונו של הנהג ברכב התובעת אינו רב (8 חודשים), אולם, כאמור, מצאתי את עדותו מהימנה. עדותו של הנהג ברכב התובעת אף נתמכה בעדותו של מר ויקטור יאיר. שנית, הטענה אינה מתיישבת עם חוות דעתו של מר אופיר לוי אשר הוגשה מטעם התובעת (להלן: "חוות הדעת"). חוות הדעת מבוססת על תכנית הרמזורים ליום ולשעת התאונה, כפי שזו התקבלה מעיריית טבריה. המומחה אף מציין כי קיבל אישור לפיו נכון למועד ושעת התאונה לא נרשמו תקלות במערכת הרמזורים.
כעולה מחוות הדעת, בצומת ארבעה מופעי רמזורים:
מופע 21 – לרכבים הנוסעים על דרך מנחם בגין ממזרח למערב;