אין מחלוקת כי המפה הוזמנה, כי העבודה בוצעה על-ידי התובעת וכי התובעת זכאית לשכר בגין עבודתה, אולם הצדדים חלוקים בשאלה האם הנתבעת הזמינה את עבודת המדידה והכנת המפה.בפניי תביעה כספית לתשלום שכר טרחתה של התובעת בגין ביצוע עבודת מדידה והכנת מפת קו בניין מפת קו בניין של המבנה ברחוב מסדה 32, 34, חלקות 437 ו-438 בגוש שומה 10810 בחיפה (להלן: "המפה").
לטענת התובעת, הוזמנה המפה על-ידי הנתבעת במהלך שיחה טלפונית, שנערכה במשרדי התובעת, בין האדריכלית גב' יהודית ריזמן לבין בעלה של הנתבעת, מר מוהנד (מוני) חמאד, במהלך ינואר 2016. מנהל התובעת, מר אפרים לבנברג, היה עד לשיחה אשר נשמעה ברמקול מכשיר הטלפון של האדריכלית גב' יהודית ריזמן. לאחר שמסר מר אפריים לבנברג לבעלה של הנתבעת את עלות שכר טרחתו (3,500 ₪ בצירוף מע"מ), ואף הסביר כי מדובר בשכר טרחה גבוה יחסית בשל הצורך למדוד שתי חלקות, אישר בעלה של הנתבעת את ביצוע העבודה ואף מסר את מספר תעודת הזהות של הנתבעת, אשתו, כמזמינת העבודה. לאחר הכנתה הועברה המפה לעיריית חיפה – מחלקת ההנדסה, אשר דרשה תשלום אגרה כתנאי לבדיקת המפה. מר אפריים לבנברג מסר את שובר התשלום לאדריכלית גב' יהודית ריזמן והאגרה שולמה. התובעת השלימה את ביצוע המפה ודרשה שכר בגין העבודה שביצעה. תחילה פנתה לאדריכלית גב' יהודית ריזמן, ובהמשך למר מוהנד חמאד, בעלה של הנתבעת, אשר הפנה את מנהל התובעת למשרד בא כוחו בכדי לאסוף את שכר טרחתו.
כשהתייצב מנהל התובעת, מר אפרים לבנברג, במשרדו של ב"כ בעלה של הנתבעת, מר מוהנד חמאד, התנה האחרון את תשלום שכר הטרחה לתובעת בהשלמת העבודה שהזמין מהאדריכלית גב' יהודית ריזמן. עוד הוצע למנהל התובעת כי במידה והאדריכלית גב' יהודית ריזמן תשלים את העבודה שהזמין ממנה בעלה של הנתבעת תקבל התובעת את מלוא שכר טרחתה ובמידה ולא, ישלם בעלה של הנתבעת לתובעת 3,000 ₪, "ללא חשבונית". משסירבה התובעת להצעה ועמדה על קבלת מלוא שכר טרחתה, ולאחר שפניות נוספות של מר אפרים לבנברג לבעלה של הנתבעת בדרישה לקבלת שכרו לא הועילו, הוגשה התביעה. (ע' 2, ש' 21-31).
לטענת הנתבעת, כעולה מעדותו של בעלה, מר מוהנד חמאד, הוזמנה המפה על-ידי האדריכלית גב' יהודית ריזמן ללא אישורה או אף ידיעתה של הנתבעת (או שלו), ולפיכך אין הנתבעת חבה בתשלום שכר טרחתה של התובעת. הנתבעת מדגישה כי לא חתמה על כל הזמנה ו/או הסכם ו/או התחייבות לביצוע עבודות כלשהן על-ידי התובעת, לרבות הכנת המפה. לפיכך, טוענת הנתבעת, אינה חבה בתשלום שכר טרחתה של התובעת.
הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית וביום 2.4.2017 נחקרו העדים: מר אפרים לבנברג, מנהל התובעת, מר מוהנד חמאד (בעלה של הנתבעת) והאדריכלית גב' יהודית ריזמן.
מהעדויות שנשמעו בפניי עולה כי התובעת נקלעה, שלא בטובתה, לדין ודברים בין בעלה של הנתבעת, מר מוהנד חמאד, לבין האדריכלית גב' יהודית ריזמן, בכל הנוגע להזמנת עבודה ללגליזציה של חריגות בנייה בדירה שרכשו הנתבעת ובעלה ברחוב מסדה 32-34 (להלן: "הדירה").
הצדדים מסכימים כי בין האדריכלית גב' יהודית ריזמן לבין הנתבעת ובעלה קיימת הכרות רבות שנים. לטענת האדריכלית, גב' יהודית ריזמן, ביקש ממנה בעלה של הנתבעת, מר מוהנד חמאד, בשנת 2010 לסור לדירה שרכש, במהלך שיפוצים שערך בדירה. לאחר ביקור בדירה מסרה או אישרה האדריכלית גב' יהודית ריזמן למר מוהנד חמאד כי קיימות חריגות בנייה בדירה. מר מוהנד חמאד ביקש להיעזר בשירותיה של האדריכלית גב' יהודית ריזמן על מנת להכשיר את החריגות. בתגובה הודיעה האדריכלית כי מאחר ומדובר בשכונת הדר, אשר תיקי הוועדה המקומית לגביה חסרים והמצב התכנוני לא ברור (ע' 5, ש' 26-30), יש לבדוק תחילה האם ניתן להכשיר את הבנייה בהתאם לתוכניות החלות על החלקה או שמא יש להכין תכנית נקודתית להגדלת אחוזי בנייה, כאשר השלב הראשון בבדיקה הנו הכנת מפת קו בניין. לאחר דברים אלה פנתה למחלקת ההנדסה בעיריית חיפה, אולם שם לא מצאה בתיק הבניין את היתר הבניה מכוחו הוקם המבנה. לפיכך, פנתה ללשכת רישום המקרקעין והזמינה את תשריט הבית המשותף (ע' 4, ש' 19-30). תשריט הבית המשותף הוזמן ביום 7.4.2010 והתקבל ביום 14.4.2010 (ע' 7, ש' 22-23).
בשנת 2016 הודיע לה מר מוהנד חמאד כי הוא שוקל למכור את הדירה, ולפיכך ביקש ממנה להשלים ולזרז את בדיקותיה (ע' 4, ש' 33 – ע' 5, ש' 8). לפיכך פנתה למר אפרים לבנברג, מנהל התובעת, ובנוכחותו שוחחה עם בעלה של הנתבעת, מר מוהנד חמאד. לאחר שמר אפרים לבנברג מסר למר מוהנד חמאד את עלות שכר טרחתו ומר מוהנד חמאד אישר את ביצוע העבודה ואף מסר את מספר תעודת הזהות של הנתבעת כמזמינת העבודה, החלה התובעת בהכנת המפה. לאחר זמן מה פנה אליה מר אפרים לבנברג והמציא לה את האגרה שהמציאה לו העיריה. היא שוחחה עם מר מוהנד חמאד אשר ביקש ממנה לשלם את האגרה והוא ישיב לה את הסכום ששילמה, וכך היה (ע' 5, ש' 8-16).
לדברי בעלה של הנתבעת, מר מוהנד חמאד, קנה את הדירה בשנת 2005. לאחר שנוכח כי קיים הפרש בין שטחה הרשום של הדירה (21 מ"ר) לבין שטחה בפועל (למעלה מ-40 מ"ר), ומאחר וחשש "להסתבך עם החוק", פנה לאדריכלית גב' יהודית ריזמן, עמה היה בקשרי ידידות, וביקש ממנה לבוא לראות את הדירה ולבדוק אפשרות להכשיר את חריגות הבנייה. האדריכלית גב' יהודית ריזמן באה, צילמה את המצב הקיים והרגיעה את חששותיו, שכן, כדבריו, "אין תכניות להדר" (ע' 9, ש' 18-31). מר מוהנד חמאד הוסיף כי הטיפול בהכשרת הבנייה נמשך במשך שנים, כאשר הוא "רץ אחריה" (ע' 9, ש' 33-26) והיא נעלמת לפרקים. עוד העיד מר חמאד כי מדי פעם דרשה ממנו גב' יהודית ריזמן כספים (280 ₪, 300 ₪), למרות שלא עשו הסכם (ע' 10, ש' 2-3, ע' 11, ש' 2-7, 11-12, 28-29). בשנת 2016 רצה למכור את הדירה ולפיכך פנה לאדריכלית, גב' יהודית ריזמן,וביקש ממנה לחתום על הסכם שניסח עורך דינו ובמסגרתו התחייבה להכשיר את הבנייה. היא אמרה שהיא צריכה לחשוב ונעלמה ואז קיבל את התביעה (ע' 10, ש' 8-12).
בעלה של הנתבעת, מר מוהנד חמאד, אישר כי התקיימה שיחת טלפון בינו לבין האדריכלית גב' יהודית ריזמן ומר אפרים לבנברג, מנהל התובעת בטרם הכנת המפה, אולם לטענתו לא נאמר לו במסגרת השיחה כי עלות הכנת המפה הנה 3,500 ₪ (ע' 10, ש' 33-34, ע' 12, ש' 10-13). עוד אישר בעלה של הנתבעת כי נכח בפגישה במשרד בא כוחו ומר אפרים לבנברג, אולם לטענתו הציע במסגרת אותה פגישה למר לבנברג 1,500 ₪, "בשביל המצפון שלי ובגלל שהבן אדם עבד". יחד עם זאת מדגיש בעלה של הנתבעת כי התובעת אינה זכאית לשכר, שכן ביצעה את העבודה "בלי להתייעץ אתי ובלי לבוא אליי הביתה, בלי חוזה, בלי כתובת, מה זה הדבר הזה?" (ע' 11, ש' 13-16, ש' 35 – ע' 12, ש' 7).
דיון והכרעה
אין מחלוקת כי התובעת ביצעה את העבודה (ע' 14, ש' 3) וכי היא זכאית לשכר בגין העבודה שביצעה.
אף אין מחלוקת כי בין מר מוהנד חמאד, בעלה של הנתבעת, מר אפריים לבנברג, מנהל התובעת והאדריכלית גב' יהודית ריזמן התנהלה שיחה טלפונית במהלך ינואר 2016, במסגרתה אף מסר מר מוהנד חמאד למר אפריים לבנברג את מספר תעודת הזהות של הנתבעת, אשתו, כמזמינת העבודה.
עדות מנהלה של התובעת, מר אפריים לבנברג והאדריכלית, גב' יהודית ריזמן, ביחס לתוכנה של שיחה זו מהימנה עליי. עדות זו אף מתיישבת עם עדותו של מר מוהנד חמאד בדבר תשלום "300 ₪" לפני כשנה, שהם סכום האגרה שגבתה עיריית חיפה (311.9 ₪) (ע' 11, ש' 2-3, ש' 11-12).
הן מר אפריים לבנברג והן האדריכלית גב' יהודית ריזמן העידו כי מר לבנברג הסביר במסגרת אותה שיחה מהו שכר טרחתו ואף הסביר מדוע מדובר בשכר טרחה גבוה יחסית, וכי מר מוהנד חמאד אישר את ביצוע המפה. מכאן כי לא מדובר במסירת סכום בלבד, אלא בשיחה הכוללת מספר משפטים לפחות.
למרות שבעלה שלה נתבעת העיד כי לא נאמר לו כי עלות הכנת המפה הנה 3,500 ₪ בצירוף מע"מ, הוא אינו מכחיש את קיומה של השיחה, ועדותו בעניין הייתה בלתי ברורה ובלתי עקבית. כך לדוגמא העיד: "ש. כדי להתחיל לטפל בעניין שלך יהודית הייתה חייבת להוציא מפת קו בניין .... ת. משנת 05' לוקח לה להוציא אותה? היא כל כך כבדה?" (ע' 11, ש' 17-18), "ש. האם בשנת 2016 נערכה שיחה בינך לבין יהודית שהיא אמרה לך שהיא צריכה להוציא קו בניין? ת. אני לא מבין למה היא מתכוונת, היא הייתה נעלמת כל פעם לשנה שנתיים ואני לא יודע מה היא עושה." (ע' 11, ש' 24-27).
בהחלט ייתכן כי בעלה של הנתבעת לא הבין מהי מפת קו בניין, אולם חובה היה עליו לברר מהי והאם הוא באמת צריך אותה בטרם הזמין עבודה מצד ג', התובעת. באישורו הטלפוני ובתשלום האגרה קיבל בעלה שלה נתבעת, בשמה, את הצעת התובעת בהודעה ובהתנהגות לפי סעיפים 5 ו-6(א) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973.
בהקשר זה יצוין כי איני מוצאת פסול בביצוע עבודה על בסיס הזמנה טלפונית, מסירת מספר תעודת הזהות של המזמין ותשלום האגרה, כפי שעשתה התובעת. פעמים רבות נעזרים אנשים המבקשים להכין בקשה להיתר בנייה או תכנית נקודתית בשירותיו של אדריכל/ית או מהנדס/ת בניין, ואלה מתווכים בין הלקוחות לבין הרשויות ונותני שירותים למיניהם. ברי כי לו תדרוש התובעת חתימת המזמין על הזמנת עבודה מסודרת יקל עליה להוכיח טענותיה במקרה של אי תשלום שכרה, אולם אין בכך שהסתפקה באישור טלפוני, מסירת מספר תעודת זהות של מזמינת העבודה ותשלום האגרה על ידה בכדי לפגום מתוקפו של ההסכם שנכרת בין הצדדים.