תא"מ 31848-11-11 הכשרה חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' כהן ואח'

אלו הן תביעה ותביעה שכנגד בגין נזקים שנגרמו לרכבים המבוטחים על ידי המבטחות שבכותרת, בתאונה שקרתה ביום 10.5.11 בירושלים.

מבוטח התובעת סיפר בעדותו כי הגיע מרחוב ינובסקי, והתכוון לפנות שמאלה לרחוב בית"ר. הוא השתלב במסלול לפנייה שמאלה. האור ברמזור היה אדום והוא המתין מס' שניות עד שהאור התחלף לירוק. עם חילוף מופע הרמזור פנה שמאלה, ואחרי מס' שברירי שניות ראה שרכב הנתבע 1 מגיע ממול. המבוטח בלם בלימת חירום אבל לא הספיק לגמרי והרכב שלו פגע מצידו השמאלי הקדמי ברכב הנתבע 1 שבא ממול ובדלת השמאלית האחורית.

הנתבע 1 העיד כי הגיע לצומת באור ירוק, ואיך שסיים את הצומת ראה מצד שמאל שלו רכב שיוצא ופונה שמאלה אליו ופוגע לו בדלת הקדמית של המכונית. בת זוגו של הנתבע העידה גם היא כי הם הגיעו לצומת באור ירוק ואז פגע בהם רכב מבוטח התובעת.

טענתו של מבוטח התובעת כי עמד באור אדום לא נסתרה ואף עולה בקנה אחד עם הודעתו המשטרתית. הסיכוי שהוא יחליט לנסוע סתם כך באור אדום שואפת לאפס. עוד יש לציין כי על פי תמונות הצומת, מצוי הרמזור לפניה שמאלה (בכיוון נסיעת מבוטח התובעת) בנפרד ובגובה שונה מזה המורה לנסיעה ישר, כך שקשה מאד להתבלבל בין השניים. ואכן, הן בחקירה הנגדית ואף בחקירה החוזרת הוצגו לעד שוב תמונות הצומת והוא אמר כי הסתכל על הרמזור הפונה לשמאלה.

מעדותו של הנתבע עולה כי הוא נסע ונכנס לצומת בנסיעה רציפה. הנתבע העיד כי הוא כל הזמן ראה אור ירוק גם כשנכנס לצומת. מתוכנית הרמזורים ומתרשים הצומת שהוגשו לבית המשפט, עולה כי נתיבי נסיעת הנהגים חוצים זה את זה, כלומר, כאשר לאחד הנהגים אור ירוק לשני אדום.

הרמזור בכיוון נסיעת המבוטח הינו, על פי התוכנית, רמזור מס' 2, והרמזור בכיוון נסיעת הנתבע הינו רמזור מס' 3. לפי התוכנית, מסתיים הרמזור הירוק של הנתבע בשנייה ה – 60 כאשר עד השנייה ה – 59 האור הירוק מהבהב שלושה הבהובים. הרמזור למבוטח התובעת לפניה שמאלה מתחיל בשניה ה- 64. כלומר, פרק הזמן בין חילוף המופעים הוא 4 שניות. מדובר בפרק זמן קצר ביותר, ומאחר שכפי שציינתי לעיל, אני נותן אמון בגרסת המבוטח כי עמד באדום בטרם החל לפנות, ולאור טענת הנתבע כי היה בנסיעה רציפה כל הזמן, הרי שהמסקנה היא כי הנתבע ביצע ממחטף רמזור, והוא העריך, שלא נכונה, כי יספיק לחצות את הצומת כשהאור הירוק עדיין ידלוק ברמזור בכיוון נסיעתו. שוכנעתי והתרשמתי כי טענתו כי כל הזמן היה אור ירוק בכיוון נסיעתו, לא באה אלא כדי למלט עצמו מאחריות וכך גם דברי בת הזוג שהיתה עימו. טענתו בטופס ההודעה כי מבוטח התובעת נסע באדום מאחר והסתכל על הרמזור הלא נכון אינה הגיונית שכן הנתבע כלל לא יכול היה לראות את אותו רמזור מאחר שחזית הרמזור מופנית בניגוד לכיוון נסיעתו, ויש בכך כדי להחליש באופן כללי את מהימנות עדותו.

מבוטח התובעת סיפר כי רכב הנתבע נפגע בדלת האחורית שמאלית. הדבר מלמד כי התאונה ארעה עם תחילת הפניה של מבוטח התובעת שמאלה ועל כך כי בלם בלימת חירום מיד כשהבחין ברכב הנתבע. כלומר, שלא מדובר בנסיעה רציפה ומהירה, אלא בתחילת נסיעה ובלימה פתאומית, אחרת, מצופה היה לראות פגיעה משמעותית הרבה יותר גם בצידו הימני של רכב המבוטח. גם הנתבע אמר בהודעתו המשטרתית כי מבוטח התובעת רק התחיל את הפניה וכי מהירותו לא היתה גבוהה, וגם בחקירה הנגדית אמר כי ראה את הנהג השני יוצא ופוגע בו. תיאורים אלו תואמים מצב של התחלת נסיעה ולא של פניה רצופה ומסוכנת, ועל כן מכלול הדברים הללו מחזק את המסקנה כי מבוטח התובעת החל בנסיעה לאחר שעמד קודם לכן ברמזור אדום. דברים אלו בהודעה בצירוף לדברי מבוטח התובעת כי בלם מייד כשהבחין ברכב הנתבע, מלמדים כי אין מקום לייחס למבוטח התובעת רשלנות או אחריות כלשהי, שכן הוא פעל באופן ספונטני מייד כשהבחין בסכנה המקרבת.

לנוכח כל האמור לעיל אני מקבל את התביעה העיקרית ודוחה את התביעה שכנגד.

הנתבעים ישלמו לתובעת 3720 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה מיום תשלום תגמולי הביטוח, בתוספת אגרת משפט כפי ששולמה, שכר עדות ככל שנפסק ושכ"ט עו"ד בשיעור 1500 ₪.

ניתן היום, כ"ז אדר תשע"ה, 18 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.