תא"מ
בית משפט השלום צפת
|
31505-07-13
10/11/2014
|
בפני השופטת:
רבקה איזנברג
|
| - נגד - |
התובעת:
חי מוצרי נייר בע"מ
|
הנתבעים:
1. משה דוארי
2. יוסף דוארי
|
| פסק דין |
1.בפני תביעה שטרית שהחלה כתביעה לביצוע שטר חוב בסך 70,000 ₪. מועד חתימתו 29.6.10. שטר החוב חתום לכאורה על ידי חברת גל פלסט בע"מ (להלן: "החברה"), וכן מופיעות חתימות לכאורה של 2 הנתבעים.
2.לטענת התובעת, החוב עבור סחורה שסופקה, לא נפרע על הנתבעים לשלם את החוב, מכוח שטר החוב עליו חתמו.
3.הנתבעים טענו בתצהיר התנגדותם, אשר הפך כתב הגנה מטעמם, כי מעולם לא חתמו על שטר חוב לטובת התובעת, וכי החתימות על גבי שטר החוב מזויפות. עוד נטען כי שטר החוב אינו קריא וכי פרטי ת.ז על גבי השטר חסרים. לטענת הנתבעים בהעדר חתימה, אינם חבים על פי השטר.
4.בתאריך 9.11.14 העידו בפני מטעם התובעת: גב' רינה סגל- מנהלת כספים אצל התובעת (להלן: "רינה") וכן מר מוריס מירלמן (להלן: מוריס"), אשר בעבר שימש כסוכן מכירות אצל התובעת ועל פי תצהירו, הנתבעים חתמו בפניו על שטר החוב. מטעם הנתבעים העידו הנתבעים (להלן: "משה" ו "יוסף", בהתאמה).
דיון:
5.אין חולק כי ללא חתימה, לא קמה חבות על פי שטר (סעיף 22(א) לפקודת השטרות (נוסח חדש)(להלן: "הפקודה"), לפיכך, כאשר נתבע מכחיש חתימתו על גבי שטר, מוטל על התובע נטל השכנוע להוכיח את אמיתות החתימה. "כאשר אמיתותה של חתימה שנויה במחלוקת, זה טוען כי זוייפה וזה טוען כי אמיתית היא, המסתמך על החתימה חייב בהוכחת אמיתותה" (י. זוסמן "דיני שטרות" (מהדורה 6) עמ' 50).
6.בפרשת רחמים (ע"א 5293/90 בנק הפועלים בע"מ נ. שאול רחמים בע"מ פ"ד מ"ז (3) 240,261 התווה כב' הנשיא שמגר את הדרכים העיקריות באמצעותן ניתן להוכיח כי חתימה כלשהיא היא חתימה של פלוני:
"קיימות שלוש דרכים עיקריות בהן ניתן להוכיח, כי חתימה כלשהי חתימתו של פלוני. האחת, באמצעות עדות ישירה- היינו, עדותו של החותם, או של מי שהיה עד לחתימה (ראה א' הרנון, דיני הראיות, (חלק א) בעמ' 690 (CROSS ON EVIDENCE LONDON; 144 1989). השניה, באמצעות השוואת החתימה השנויה במחלוקת לחתימה הידועה כאמיתית, תוך התחקות אחרי נקודות הדמיון והשוני ביניהן. (הרנון, בספרו הנ"ל, בעמ' 144-5). והשלישית, על ידי עדותו של מי שמכיר היטב את כתב היד או החתימה השנויים במחלוקת, ומעיד על מידת התאמתן למסמך שבדיון...".
הנה כי כן, על מנת להוכיח חתימה, אין הכרח דווקא להציג חוות דעת גרפולוגית וניתן להסתפק בעדות של מי שהיה עד ראיה לחתימה השנויה במחלוקת וכן באמצעות נקודות דמיון והשוואה בין חתימות שונות של החותם.