קידמה החברה המרכזית לגז בע"מ נ' אינטרגז חברה לשיווק גז בע"מ

הצדדים הסמיכו אותי לפסוק בתיק זה על דרך הפשרה על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד – 1984, ללא נימוקים.

מסורת ישראל מקדמת דנא העדיפה את הפשרה ודרכי השלום על הדין הנוקב וכבר הרמב"ם כתב – "מצוה לומר לבעלי דינין בתחילה, בדין אתם רוצים או בפשרה; אם רצו בפשרה, עושין ביניהן פשרה.  וכל בית דין שעושה פשרה תמיד – הרי זה משובח, ועליו נאמר "משפט שלום שפטו בשעריכם" (זכריה ח,טז):  איזה הוא משפט שיש עימו שלום, הוי אומר זה ביצוע. וכן בדויד הוא אומר "ויהי דויד, עושה משפט וצדקה" (שמואל ב ח,טו):  איזה הוא משפט שיש עימו צדקה – הוי אומר זה ביצוע, והיא הפשרה." (משנה תורה, פרק כ"ב מהלכות סנהדרין הלכות ה' – ו').

גם במסורת האיסלאם מצינו שנאמר בשבחן של דרכי השלום כך – "مَنْ أَمَرَ بِصَدَقَةٍ أَوْ مَعْرُوفٍ أَوْ إِصْلاحٍ بَيْنَ النَّاسِ وَمَن يَفْعَلْ ذَلِكَ ابْتِغَاء مَرْضَاتِ اللَّهِ فَسَوْفَ نُؤْتِيهِ أَجْرًا عَظِيمًا" (القرآن الكريم سورة النساء 115 ).

בית המשפט העליון הלך בדרך דומה וכך כתב כב' השופט יעקב טירקל – "לדין – פנים זועפות, לפשרה – פנים שוחקות. הפשרה מאירה פנים לכל המתדיינים, מכבה אש המחלוקת שביניהם ואינה משאירה גחלים לוחשות העלולות להציתה מחדש. לעומתה ההכרעה השיפוטית מזעיפה בדרך כלל את פניה למי מן המתדיינים, היא סופה המשפטי של המחלוקת אולם לא בהכרח מכבה את גחליה" (ע"א 1639/97 אגיאפוליס בע"מ נ. הקסטודיה אינטרנציונלה דה טרה סנטה, פ"ד נג(1) 337, 349 (17.1.1999)).

אני מברך את הצדדים וב"כ על בחירתם זו המשקפת הסכמה לסיים את המחלוקת מתוך נכונות לויתור ומתן הזדמנות לגישה פשרנית, גם אם לא הצליחו לגבש פשרה סופית ביניהם.

לאחר שבחנתי את כל שהובא בפני, אני דוחה את התביעה, אולם בנסיבותיה של תובענה זו ולאור מכלול השיקולים אשר הביאוני למסקנה אליה הגעתי מצאתי כי אין מקום לפסיקת הוצאות.

המזכירות תשלח עותק אל הצדדים.

ניתן היום, ט"ו שבט תשע"ח, 31 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.