תא"מ 31118-07-15 חברת החשמל לישראל בעמ נ' ארדמן ואח'

לפני תביעה שעניינה תאונת דרכים, אשר אירעה ביום 6.5.10 ברח' בר אילן ברעננה.

אין חולק כי אירעה התאונה, אך יש חולק באשר לנסיבות התרחשותה.

בתום הדיון בתביעה, לאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הסמיכו באי כוח בעלי הדין את בית המשפט לפסוק את הדין על דרך הפשרה, על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984. זאת לאחר שהובהר לצדדים כי פסק הדין יינתן עם נימוקים קצרים וכי העילות לערעור על פסק דין זה הינן מצומצמות ביותר, כך שקיים קושי משמעותי לערער עליו.

לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את הראיות, ובשים לב לנסיבות קרות התאונה ומוקדי הנזק ברכבים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש להעמיד הנזק על סך של 2,000 ₪ נוכח התרשמותי כי הנזק אליו מתייחסת חוות הדעת השמאית מטעם התובעת לא נגרם כתוצאה מהתאונה. זאת לאור הפערים בין הנזק המתועד בתמונות הנזק שצולמו במקום לבין הנזק המתועד בתמונות השמאי, הודאתו של נהג התובעת כי קיימים פערים בין הנזקים כאמור, בשים לב לשיהוי בין מועד קרות התאונה לבין מועד בדיקת הרכב ומאחר שלא נשללה האפשרות כי אנשים נוספים זולת נהג התובעת נהגו ברכב התובעת בין מועד קרות התאונה ומועד הבדיקה. מאחר שאין חולק כי נגרם ואף תועד נזק לרכב התובעת, ובהיעדר חוות דעת שמאית לתיעוד נזק זה, אני מוצאת לנכון להעמיד הנזק על דרך האומדנא על סך של 2,000 ₪. אומדן זה נעשה לאור תמונות הנזק ממועד האירוע, בהתחשב באופי הנזק ובחלקי החילוף שנפגעו. אמנם לחזית שמאל של רכב מנורה נגרם נזק בסך של כ- 10,000 ₪, ברם בהיעדר חוות דעת מטעם התובעת כאמור, איני מתרשמת כי די בכך כדי להשפיע על התרשמותי בדבר גובה הנזק לרכב התובעת. על פניו על פי תמונות הנזק שהוצגו בפני אינו עולה בגובהו על הסך הנפסק.

אני מתרשמת כי נהגת איילון נושאת בעיקר האחריות לתאונה, נוכח עדותה הכנה בה הודתה כי אינה זוכרת אם אותתה או אם התבוננה במראה הצדדית קודם לכניסתה לחנייה. טופס ההודעה מטעמה מחזק אף הוא הרושם כי היא הנושאת בעיקר האחריות לתאונה בפרט מאחר שהיא מודה בו אף באחריותה לתאונה ומשערת כי נהג מנורה לא "קרא את מהלכיה", דבר המאשש את טענת נהג מנורה, כי נהגת איילון לא נתנה כל אות לכוונתה לפנות לחנייה כאמור.

עם זאת, גם נהג מנורה נושא באחריות לתאונה. הוא הודה, כי הבחין ברכב איילון בעצירה ויצא לעקיפתו בנתיב הנסיעה הנגדי. החלטתו לעקוף הרכב תרמה להתרחשות התאונה. מצופה היה ממנו כי ינקוט משנה זהירות בבצעו מהלך עקיפה כאמור, ויתכן כי לו היה קשוב יותר וזהיר, היה יכול למנוע התאונה.

נוכח האמור, אני מוצאת לנכון לחלק האחריות בין הנהגים המעורבים, באופן בו יישא הנתבע 1 באחריות בשיעור של 35% והנתבעת 3 תישא באחריות בשיעור של 65%.

בהתאם, יש לחייב את הנתבעים 1 ו- 2 לשלם לתובעת סך של 700 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל, שיעור של 35% מאגרת משפט ששולמה ומשכר העדים שנפסק במהלך הדיון וכן שכ"ט עו"ד בסך של 525 ₪.

בנוסף, יש לחייב את הנתבעות 3 ו- 4 לשלם לתובעת סך של 1,300 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל, שיעור של 65% מאגרת משפט ששולמה ומשכר העדים שנפסק במהלך הדיון וכן שכ"ט עו"ד בסך של 975 ₪.

הסכומים הכוללים ישולמו בתוך 30 ימים.

המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כוח הצדדים.