תא"מ 30755-01-15 ח'לאילה נ' סח תא"מ 30692-01-15 ח'לאילה נ' סח

התובע שהינו בעל עסק למכירת חלקי חילוף לרכבים, פתח כנגד הנתבעים שני תיקי הוצל"פ לביצוע מספר שיקים בסכומים שונים המשוכים מחשבונותיהם ואשר נמסרו לו על ידי צד ג' בשם עאסלה אוסאמה (להלן ייקרא: "אוסאמה") שהינו בעל מוסך, במסגרת עסקה לרכישת חלקי חילוף. על פי הנטען בהתנגדות, השיקים ניתנו לאוסאמה כטובה כאשר הוא היה אמור לשלם סכומם לנתבעים בטרם מועד פרעונם. אוסאמה הצהיר כי ביום 16.3.2014 שילם לתובע 10 שיקים בסכום כולל של 50,000 ₪ לשם פרעון כל השיקים של צדדי ג' שנמסרו לו (קבלה מס' 6630 מיום 16.3.2014) ולכן דרש מנתבעים לבטל את השיקים נשוא התביעה.

בדיון מיום 16.9.2015 ניתן נגד הנתבע בתיק 30755-01-15 (עאדל סח) פסק דין חלקי לתשלום סכומם של שלושה שיקים מתוך חמשה שהוגשו נגדו לביצוע בתיק ההוצל"פ, על סך של 15,000 ₪ וניתנה לנתבע רשות להתגונן על יתרת סכום השיקים (ע"ס 15,000 ₪ קרן).

בדיון מיום 26.3.2015 בתיק 30692-01-15 העיד אוסאמה כי השיקים ניתנו לתובע כנגד חלקי חילוף שהוא רכש ממנו וכי שלושה מהשיקים שמסר לו בגמר החשבון ושצויינו בקבלה לא נפרעו. בהחלטה מיום 26.3.2015 ניתן לנתבע עאמר סח רשות להתגונן מותנית בהפקדת ערבון על סך 2,000 ₪. עם הפקדת הערבון נקבעו שני התיקים לדיון במאוחד.

בדיון מיום 1.2.2016 הסכימו הצדדים על מתן פסק דין בתביעות על סמך החומר המצוי בתיק לאחר הגשת סיכומים בכתב וללא חקירת המצהירים.

בסיכומים טענו הנתבעים כי השיקים נתנו לאוסאמה כעזרה והם בוטלו בהוראתו לאחר שהסדיר תשלומם מול התובע עת הגיע התובע ביום 15.3.2014 למשרדו של אוסאמה ולאחר התחשבנות ביניהם סוכם כי אוסאמה נותר חייב לתובע סך של 50,000 ₪ אשר ישולמו ב- 10 תשלומים שווים ורצופים החל מ- 30.6.2014 ובכל 30 לחודש שלאחריו וכי התובע יחזיר לאוסאמה את כל השיקים שבידיו, אוסאמה מסר לתובע 10 שיקים כמפורט בקבלה מס' 6630 שמתוכם נפרעו 7 שיקים על סך של 35,000 ₪ ובגין היתרה ניתן כאמור פסק דין חלקי ביום 16.9.2015, כך שלטענתו יש לקזז מסכום התביעה סך של 20,000 ₪ ששולמו.

התובע מצדו טען כי הוא אוחז כשורה בשיקים וכי הנתבעים מסרו את השיקים כשיקים "טובה" ולכן אין הוא נדרש להוכיח כי הינו אוחז כשורה אלא די אם יוכיח כי הינו אוחז בעד ערך. התובע קיבל השיקים מצד ג' כשהם תקינים, בתמורה ובתום לב ולפני מועד פרעונם ולכן הוא זכאי להיפרע מהנתבעים ללא קשר לעסקת היסוד. לטענתו, אין לקבל טענת הנתבעים כי השיקים שולמו באמצעות שיקים אחרים המפורטים בקבלה מס' 6630 הואיל ולא כל השיקים שצויינו בה נפרעו וכי חובו של אוסאמה לתובע עומד על סך של 300,000 ₪. עיון בקבלה מראה כי השיקים שולמו על חשבון שיקים חוזרים (אחרים) כאשר במועד עריכתה טרם הגיע מועד פרעון השיקים נשוא התביעה והם טרם חוללו.

לאחר ששקלתי בטענות הצדדים אני מחליטה כדלקמן:

אין מחלוקת בין הצדדים כי הנתבעים מסרו השיקים לאוסאמה כטובה. לפי סעיף 27(א) לפקודת השטרות חתימתם על השיקים היא חתימת מיטיב, דהיינו הם חתמו על השטרות כמסבים "כדי להשאיל את שמם לאדם אחר". לפי סעיף 27(ב) לפקודה "המיטיב חב על-פי השטר כלפי אוחז בעד ערך", כך שאין צורך כי התובע יוכיח שהינו אוחז בשיקים כשורה. אין מחלוקת בין הצדדים כי התובע נטל השיקים מאוסאמה בעד ערך, כנגד חלקי חילוף שרכש ממנו.

טענת הפרעון אותה מעלים הנתבעים ביחסים בין התובע לאוסאמה מבוססת על קבלה מס' 6630 מיום 16.3.2014. בה צויין כי התשלומים ששולמו על פיה הם עבור שיקים "חוזרים". השיקים נשוא התביעה בתיק 30755-01-15 (שלא ניתן לגביהם פסק דין חלקי) הם בעלי זמן פרעון 30.3.2014 ו- 20.5.2013 ובתיק 30692-01-15 זמן פרעון השיק הינו 30.12.2013. בהעדר ראיה אחרת, יש להניח כי השיקים חוללו סמוך למועד פרעונם, כך שטענת התובע כי במועד ביצוע התשלום טרם חוללו כל השיקים נשוא התביעה אינה מדוייקת. יחד עם זאת, הביטוי שצויין בקבלה נוקט בלשון "על חשבון", ולא "סגירת חשבון או התחשבנות סופית, ללמדך כי לא היה בתשלום הסכומים שננקבו בה כדי לסלק את מלוא התחייבויותיו של אוסאמה כלפי התובע. עיון בנספחי תצהיר העדות הראשית של התובע מעלה כי בין הצדדים התקיימה מערכת עסקית ענפה בגינה נותר אוסאמה חייב לתובע כספים רבים בגין שיקים חוזרים נוספים. סעיף 50 לחוק החוזים (חלק כללוי), תשל"ג קובע כי: " סכום שניתן לנושה שעה שהגיעו לו מן החייב חיובים אחדים, רשאי החייב, בעת התשלום, לציין את החיוב שלחשבונו ייזקף הסכום; לא עשה זאת, רשאי הנושה לעשות כן".