תא"מ 29117-06-14 אליהו חברה לבטוח בע"מ נ' אקצין ואח'

1.לפניי תביעה כספית על סך 12,925 ₪, בסדר דין מהיר שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים מיום 06.10.2013 בין כלי רכב מ"ר 31-670-68 (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מסוג משאית, מ"ר 18-817-13 (להלן: "המשאית") (ולהלן: "התאונה").

2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה, אלא שהמחלוקת היא לגבי נסיבות התרחשותה.

3.נערכה לפניי ישיבה מקדמית שבה הוגשו ראיות הצדדים, והעידו נהגי הרכבים המעורבים בתאונה.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא גבולות אך עם הנמקה, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבל אותה באופן חלקי.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

הגם שהצדדים נתנו הסכמתם למתן פסק דין על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה קצרה לביסוס מסקנתי:

אני מאמין יותר לגרסתו של נהג המשאית, שעדותו הייתה רציפה, קוהרנטית ומשכנעת יותר, על פני גרסתה של נהגת רכב התובעת.

תיאור נסיבות התאונה על ידי נהג המשאית מתיישב עם ההיגיון שבקרות התאונה.