כלל חברה לביטוח בע"מ נ' נחאיסי ואח'

רקע עובדתי ודיוני

1. לפניי תביעת תחלוף (שיבוב), בסדר דין מהיר, לתשלום סך של 39,419 ₪, שעילתה נזקי רכוש שנגרמו, על פי הנטען, לרכב התובעת, בעטיה של תאונת דרכים מיום 7.8.16 (להלן: "התאונה").

2. התובעת הייתה בזמנים הרלוונטיים לתביעה המבטחת של רכב מ.ר. 60-601-79 בביטוח נזקי רכוש (להלן: "רכב התובעת").

3. הנתבע 1 היה מי שנהג ברכב מ.ר. 80-880-25 במועד התאונה, והנתבעת 2 הייתה מבטחת רכב זה בביטוח אחריות לנזקי צד ג' (להלן: "רכב הנתבעים").

4. התובעת טוענת, כי ביום 7.8.16, בשעה 19:30 לערך, אירעה תאונת דרכים בין רכב התובעת לרכב הנתבעים, עת רכב הנתבעים פגע ברכב התובעת אשר הועמד על שול הדרך השמאלי כדין, לשם החלפת צמיג שארע בו תקר (להלן: "התאונה"). התובעת טוענת, כי התאונה ארעה בשל רשלנותו של נהג רכב הנתבעים, אשר לא הבחין ברכב התובעת, לא נתן דעתו לסימני אזהרה שהוצבו על ידי נהג רכב התובעת ונהג במהירות מופרזת.

5. בעקבות התאונה ניזוק רכב התובעת, ונזקיו הוערכו על ידי שמאי רכב מטעם בעלת רכב התובעת, אשר קבע כי סך עלות תיקון נזקי רכב התובעת עולים על שיעור של 60% מערכו של רכב התובעת, וככזה מדובר ברכב שאיבד מערכו באופן מוחלט.

6.התובעת כמבטחת רכב התובעת שילמה למבוטחת שלה תגמולי ביטוח, ועתה באמצעות תביעת שיבוב זו היא תובעת את נזקיה מהנתבעים.

7.מנגד, טוענים הנתבעים, כי האחריות לקרות התאונה רובצת לפתחו של נהג רכב התובעת, עת בחר להעמיד את רכבו באמצע כביש מהיר, בשול השמאלי, באופן הבולט בכביש, ללא אורות חירום מופעלים, וללא הצבת סימני אזהרה באופן תיקני, והביא ברשלנותו לקרות התאונה. כמו כן, מכחישים הנתבעים את הנזק שנגרם לרכב התובעת, את הקשר הסיבתי בינו לבין התאונה ואת שיעור הנזק.

8.הנתבעים הגישו חוות דעת בוחן תנועה, מר מליחי עזריה, מטעמם, מיום 20.3.17 (להלן: "המומחה"). המומחה לא נחקר על חוות דעתו, והתובעת לא ביקשה זאת, בהתאם לתקנה 130א לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. חוות הדעת כוללת מידע אשר המומחה בדק ועיבד בעצמו – ובהיעדר חוות דעת מומחה נגדית, אין כל מניעה לאמצו. לצד זאת, כוללת חוות הדעת מסקנות והנחות משפטיות, בתורת חוות דעת משפטית. לחלקים אלה בחוות הדעת אין להעניק כל משקל. המומחה מציין בחוות דעתו, שניתנה לאחר שהגיע למקום התאונה, צילם את מקום התאונה עליו הצביע הנתבע 1, אותו אישר נהג רכב התובעת בחקירתו בבית המשפט (ראו עמ' 3 לפרוטוקול, שורה 1) כי רוחב השול השמאלי – בו עמד רכב התובעת- אינו עולה על מטר אחד, שעה שרוחבו של רכב התובעת לא עולה על מטר ו- 59 סנטימטרים (סעיף 5.3 בחוות הדעת). חיזוק לעובדות אלה עולה גם מהתבוננות בתמונות שצורפו לחוות הדעת, מהן עולה באופן ברור כי השול השמאלי – הוא צר ביותר.

9.בישיבת ההוכחות שהתקיימה לפני ביום 8.2.18 נשמעו עדויות הנהגים המעורבים בתאונה והוגשו ראיות הצדדים. מטעם התובעת הוגשו הראיות הבאות: הודעה על התאונה מטעם נהג רכב התובעת שנמסרה למשטרה (ת/1); הודעה על התאונה מטעם נהג רכב התובעת שנמסרה לתובעת (ת/2); הודעה נוספת שמסר נהג רכב התובעת לתובעת (ת/3); תמונות הנזק לרכב התובעת (ת/4); שרטוט שערך נהג רכב התובעת (ת/5). מטעם הנתבעים הוגשו הראיות הבאות: ההודעה שמסר נהג רכב הנתבעים לנתבעת 2 (נ/1) וההודעה על התאונה שמסר נהג רכב הנתבעים למשטרה (נ/2).