תא"מ
בית משפט השלום עפולה
|
28263-12-12
30/12/2014
|
בפני השופטת:
שאדן נאשף-אבו אחמד
|
| - נגד - |
תובע:
אפרים שריר
|
נתבעת:
מפלגת מרץ-יחד
|
| פסק דין |
בפניי תביעה כספית לתשלום פיצויים בסך של 70,000 ₪ שעילתה הפרת זכויות יוצרים.
עיקר טענות הצדדים
התובע, אפרים שריר, צלם עיתונות במקצועו (להלן: "התובע"), הגיש ביום 16.12.12 תובענה כספית ע"ס 70 אלף שקלים בגין הפרת זכויות יוצרים נטענת, נגד מפלגת מרץ- יחד שהתמודדה בבחירות הכנסת ה- 19 (להלן: "הנתבעת" או "המפלגה").
לפי הנטען בכתב התביעה, ביום 21.2.07, צילם התובע את מר עמיר פרץ, בתקופת כהונתו כשר ביטחון, במהלך תרגיל צבאי כשהוא "מביט" על התרגיל הצבאי דרך "משקפת סגורה" (להלן: "הצילום" או "התמונה"). חלפו למעלה מחמש שנים, וביום 5.12.12, בסמוך לבחירות הכנסת ה- 19, פרסמה המפלגה את התמונה, כך נטען, "במגוון פרסומים שונים מטעמה, לרבות במודעות, שלטים, פוסטרים ואף בפייסבוק של המפלגה באינטרנט", תוך העתקת התמונה עצמה וחלקים ממנה והדבקתם על פניהם של פוליטיקאים אחרים.
התובע טוען, כי המפלגה עשתה את השימוש האמור בתמונה ללא קבלת אישורו והסכמתו, תוך פגיעה בזכויותיו הקנייניות והמוסריות ותוך השמטת שמו של התובע, ובכך הפרה את 'זכות היוצרים' של התובע בתמונה. כן עשתה בה שימוש מבלי לציין את שמו של התובע כצלם התמונה, ובכך הפרה את 'הזכות המוסרית' שלו בתמונה. לטענתו, שתי ההפרות האמורות בוצעו על ידי הנתבעת בחוסר תום לב, וזאת משום שהנתבעת לא חדלה מעשיית שימוש בתמונה ולא ציינה את שמו כצלם התמונה חרף פניותיו של התובע, באמצעות בא-כוחו, אליה.
עוד טוען התובע, כי השימוש שנעשה על ידי הנתבעת היפר את זכויותיו בצילום במספר אופנים שונים: העתקת התמונה; אחזקתה למטרה עסקית; פרסום התמונה במודעות, שלטים ופוסטרים; פרסום ממושך של התמונה באינטרנט; ביצוע פומבי של התמונה במודעות, שלטים ופוסטרים; ביצוע פומבי ממושך של התמונה באינטרנט; הפצת התמונה במודעות, שלטים ופוסטרים בהיקף מסחרי; הפצה ממושכת של התמונה באינטרנט בהיקף מסחרי; הצגת התמונה לציבור במודעות, שלטים ופוסטרים בדרך מסחרית; הצגה ממושכת של התמונה לציבור באינטרנט בדרך מסחרית.
בתביעתו, דורש התובע לפצותו בסכום של 70 אלף שקלים, כפיצוי ללא הוכחת נזק בגין ההפרות האמורות, כאשר סכום הפיצוי מבוסס על מספר אלמנטים והם היקף ההפרה (במגוון פרסומים שונים של המפלגה); משך זמן ההפרה (מזה תקופה ממושכת שעדיין נמשכת); חומרת ההפרה- (הבאה לידי ביטוי בהמשך ההפרה על אף פניות התובע); הנזק הממשי שנגרם לתובע- (באי ציון שמו כצלם התמונה); הרווח שצמח לנתבעת בשל ההפרה- (שהינו רווח פוליטי בלתי ניתן להערכה); מאפייני פעילות הנתבעת- (בהיותה מפלגה אשר צריכה להיות אמונה על שמירת החוק, ובכלל זה על חוק זכויות יוצרים וזכויותיו של התובע); חוסר תום לב הנתבעת- (אשר המשיכה בהפרה גם לאחר שנתבקשה לחדול מכך).
הנתבעת התגוננה מפני התביעה נגדה בכתב הגנה מפורט ובו התייחסה לכלל מרכיבי התביעה. בראש ובראשונה, טענה הנתבעת כי יש לדחות את התביעה נגדה מחמת חוסר תום לב משווע של התובע והנוגע לעצם הגשת כתב התביעה, כאשר מכתב ההתראה היחיד של בא-כוח התובע נשלח אליה בשעות אחה"צ של יום ו' ה- 7.12.12 ובמסגרתו ביקש ב"כ התובע לקבל מענה לפנייתו בתוך 7 ימים ודרש פיצוי בגין ההפרות הנטענות ע"ס 20,000 ₪ . מכתב המענה של הנתבעת נשלח אל ב"כ התובע ביום א' ה- 16.12.12, קרי תוך 7 ימים, ובו השיבה הנתבעת לשלל טענותיו של התובע ואף ציינה מפורשות כי היא מצאה להימנע מעשיית כל שימוש בתמונה. אלא מאי, לתובע אצה הדרך והגיש את התביעה בו ביום בו התבקשה המפלגה להשיב למכתב ההתראה, ובתוך כך דחה התובע את סכום הפיצוי שהוצע לו ע"י הנתבעת ואף עתר לפיצוי גדול יותר מזה שצוין במכתב ההתראה.
לגופו של עניין, טענה הנתבעת כי התובע לא השכיל להוכיח כי הינו בעל זכות יוצרים בתמונה נשוא התביעה. התובע הודה בחקירתו הנגדית, כי הינו נמנה על עובדי העיתון "ידיעות אחרונות" וכי אינו יכול למכור שום תמונה שצילם ללא קבלת אישור מערכת העיתון לכך. בהקשר זה, מפנה הנתבעת להוראות סעיף 34 לחוק זכויות יוצרים הקובע, כי מעביד הינו הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה שנוצרה ע"י עובדו.