תא"מ
בית משפט השלום הרצליה
|
2632-02-16
17/05/2016
|
בפני הרשם בכיר:
אדי לכנר
|
| - נגד - |
תובעים:
תומר איפרגון
|
נתבעים:
עדני מרדכי דגן
|
| החלטה |
1. בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד כנגד המבקש.
2. המדובר בתביעה לקבלת שכר כנגד מתן שירותי אימון כדורסל. ביום ה-01.02.2016 הגיש המשיב תביעה כנגד המבקש. ביום 24.03.2016 ניתן פסק דין במעמד צד אחד כנגד המבקש, זאת לאחר שהמשיב הציג אישור מסירה בדואר רשום של כתב התביעה. המבקש הגיש בקשה לביטול פסק הדין שניתן במעמד צד אחד. בקשה זו היא נשוא החלטה זו.
3. המשיב טוען כי הנתבע יצר עמו קשר כחלק מתפקידו בחברה הכלכלית של יהוד על מנת לקבל ממנו שירותים מקצועיים, והשניים התקשרו בהסכם העסקה. ברם, כך טוען המשיב, כעבור חודשיים וחצי פוטר מעבודתו, וזאת מבלי ששולם לו ולו שקל בעבור הזמן שהשקיע באימון הקבוצות. לטענת התובע, למרות פניות חוזרות ונשנות מצידו, לא הצליח לקבל את השכר המגיע לו עד עצם היום הזה. מוסיף התובע וטוען כי המסירה לנתבע נעשתה כדין, וכל טענה שיש לו כי לא קיבל את כתב התביעה ואינו מזהה את חתימתו היא טענה בעלמא.
המבקש טוען כי דינו של פסק הדין שניתן במעמד צד אחד להתבטל, וזאת מחובת הצדק, לחילופין, כך נטען, יש לבטל את פסק הדין מכוח שיקול דעתו של בית המשפט. המבקש טוען כי כתב התביעה כלל לא נמסר לידיו ואיננו מזהה את החתימה הנמצאת על אישור המסירה. לחילופין, נטען כי סיכויי הגנתו טובים מחמת היעדר עילה וחוסר יריבות. המבקש, כך נטען, הינו עובד שכיר בחברה הכלכלית יהוד, ולא התקשר עם המשיב בעצמו או לשם רווח עצמי, על כן לא ניתן לטעון כי עשה עושר שלא במשפט או גרם הפרת חוזה. לחילופי חילופין נטען כי הסמכות להכריע בתיק זה אינה של בית המשפט בפניו הוא מונח, אלא של בית הדין לעבודה, היות והתביעה עניינה תשלום בעבור שכר עבודה.
4. ראשית, לא מצאתי טעם לפגם באישור המסירה שהציג המשיב, זאת על אף טענתו של המבקש כי אינו מזהה את חתימתו ויכול וכתב התביעה נמסר למי מבני ביתו, זאת מבלי לספק ולו קצה ראייה לעניין זה. על כן, קובע אני כי לא יבוטל פסק הדין מחובת הצדק.
5. עם זאת, בכך לא באו דברי לסופם. הפסיקה הכירה ביכולת לבטל פסק דין מכוח שיקול דעתו של בית המשפט. דוקטרינה זו מוצאת שורשיה בזכות החוקתית הראשונה במעלה של הגישה לערכאות. בשיטה משפטית מתוקנת כל אדם זכאי ליומו בבית המשפט, לא כל שכן נתבע, אשר זכאי להתגונן כנגד טענות המושמעות כלפיו.
6. נקבע בפסיקה שעל מנת לבטל פסק דין מכוח שיקול דעתו של בית המשפט יש לבחון שני שיקולים מצטברים: השיקול הראשון הוא הסיבה בגינה לא הוגש כתב ההגנה בזמן. השיקול השני הוא, סיכויי הגנתו הלכאורית של המבקש. כן נקבע כי השיקול השני הוא העיקרי, אך השניים שלובים זה בזה כשתי-וערב – ככל שגדול חוזקו של אחד הטיעונים, כך תדרש רמה נמוכה יותר של נימוק באשר לשיקול השני (וראה ע"א 32/83 ויולט אפל נ' דוד קפח).
7. לעניננו, המבקש טוען לחוסר עילה ולחוסר יריבות בינו לבין המשיב, זאת מאחר ובעת ההתקשרות עם המשיב היה המבקש ולו שכיר בחברה הכלכלית יהוד, ובכך פעל כאורגן החברה ושלוח שלה, ולא היה לו כל עניין כלכלי-עסקי פרטי עם המשיב במקרה דנן. לאור האמור לעיל, כך נטען, טענתו של המשיב באשר לעשיית עושר ולא במשפט אינה עושה הגיון.
8. התרשמתי כי הגנתו הלכאורית של המבקש טובה מאוד, ומשקלה מספיק על מנת לאזן את הטיעון החסר באשר לאי הגשת כתב ההגנה בזמן. לאור סיכויי ההגנה המוצגים בבקשה קובע אני כי פסק הדין שניתן במעמד צד אחד לא יוכל לעמוד.
על כן, הבקשה מתקבלת. פסק הדין שניתן במעמד צד אחד מבוטל.
9. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.
10. כתב ההגנה יוגש בתוך 30 יום.