תא"מ
בית משפט השלום נתניה
|
25503-04-13
17/11/2014
|
בפני השופטת:
סמדר קולנדר-אברמוביץ
|
| - נגד - |
התובעים:
1. אייל גרינברג
2. יעל גרינברג
עו"ד דניאל ברוזה
|
הנתבעים:
1. דינה חלפון
2. עיריית נתניה
עו"ד רוטמן
|
| פסק-דין |
1.כמפורט בכתב התביעה התובעים אייל ויעל גרינברג מתגוררים בדירה הנמצאת בבעלות הורי התובע מס' 1 – שלמה ושרה גרינברג. בין בעלי הדירה לבין עירית נתניה – נתבעת מס' 2 מתנהלים הליכים משפטיים. התובעים פנו לבית המשפט בבקשה להכריז כי מטלטלין המצויים בדירה הינם בבעלותם . ביום 14.5.12 ניתן צו עיכוב הוצאה ומכירה של מטלטלין עד למתן פסק דין. לטענת התובעים למרות ההחלטה נשלח גובה מטעם נתבעת 1, הגב' דינה חלפון עובדת נתבעת מס' 2 עיריית נתניה, שהדביק על דלת הדירה דו"ח על רישום בעיקול מטלטלין. התובעים טוענים שפעולות אלה בוצעו שלא כדין. כן טוענים שביצוע העיקולים שלא כדין יש בו משום לשון הרע. עוד טוענים שהגובים פעלו באיומים וקללות כנגדם.
הנתבעות אף שלחו לבנק איגוד הודעה בדבר הגבלת התובע בניגוד לצו העיכוב ויש בכך משום לשון הרע. משכך הוגשה תביעה זו בסדר דין מהיר בסך 33,200 ₪.
2.הנתבעות טענו בכתב הגנתן שהורי התובעים חייבים סכומי כסף ניכרים לנתבעת
מס' 2 ונפתחו כנגדם הליכים בהוצאה לפועל. אף התובעים הינם מחזיקים בדירה ועל כן הינם חייבים בתשלום חובות הארנונה לעירייה.
העיקול ברישום הוטל כדין שכן לא ניתנה כל הגבלה על כך וההגבלה היתה רק להוצאת מטלטלין ולא להטלת עיקולים על חשבונות בנק. גם צו העיכוב להוצאת מטלטלין בוטל בסופו של יום על ידי בית המשפט.
כן הוכח שרק חלק מהמטלטלין שייכים לתובעים ועל כן העיקול בוצע כדין.
כל הפעולות לגבית הארנונה כולל עיקול בבנק איגוד נעשו כחוק.
3.דיון משפטי:
התובעים טוענים ראשית שבעלי הנכס הינם הורי התובע, וכי הם החייבים לנתבעת מס' 2 סכומים ניכרים של כ- 350,000 ₪ בגין תשלומי ארנונה עבור הדירה.
אין מחלוקת שהנתבעים מתגוררים בדירה. תובע מס' 1 משנת 1998 ותובעת מס' 2 משנת 2010.
כמפורט בסיכומי הנתבעת מדובר בדירה בת שבעה חדרים אשר נוצרה לאחר חיבור של שתי דירות. התובעים בעדותם במסגרת ה"פ 25108-05-12 הודו שמחזיקים בארבע חדרים מתוך שבעת חדרי הדירה. (ראה פרוטוקול הדיון שם מיום 25.2.13 עמ' 3 שורות 17-18). מכיוון שהתובעים הודו שמחזיקים הם בחלק גדול יותר ממחצית הנכס מבלי שמשלמים את מסי הארנונה עבורו, אזי סבורני שהנתבעת פעלה כנגדם לאור הגדרתם כ"מחזיקים" בנכס באופן המוגדר בסעיף 1 לפקודת העירית (נוסח חדש) המגדיר מיהו המחזיק בנכס כ:
"אדם המחזיק למעשה בנכס כבעל או שוכר או בכל אופן אחר למעט אדם הגר בבית מלון או בפנסיון".
התובעים טוענים שלא היה כל מקום לחיובם בחיוב רטרואקטיבי. כן לטענתם מדובר בכפל חיוב שכן הורי התובע חויבו אף הם בתשלום הארנונה.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת