תא"מ 24088-02-12 פישר ואח' נ' גן אור ואח'

1.התובעים עתרו לחייב את הנתבעים בפיצוי בגין רטיבות שחדרה מדירת הנתבעים לדירת התובעים וגרמה לנזקים.

2.התביעה הוגשה במקור לפיצוי ע"ס 23,020 ₪. במועד מאוחר יותר הוגש כתב תביעה מתוקן בו הוסף ועד הבית כנתבע תוך שסכום התביעה נותר בעינו. ביום 24.12.13 הוגש כתב תביעה מתוקן, הוא כתב התביעה השלישי, ובמסגרתו הוגדל סכום התביעה ל - 123,420 ₪.

3.בהסכמת הצדדים מונה מומחה בתחום האיטום, מר יצחק רוזנצוויג, כמומחה מטעם בית המשפט. הוא קבע את עלות התיקון בסך כולל של 73,400 ₪.

4.לאחר שהתיק התנהל זמן מה בפני כב' השופט לבנוני הועבר התיק לטיפולי ביום 10.4.14. בישיבת 9.9.14 הוצע על ידי כי הנתבעים ידאגו לתיקון כל הליקויים שבחוות דעת המומחה מטעם בית משפט, תוך שהמומחה יפקח על ביצוע העבודה בזמן אמת ויוזמן לאחר ביצוע התיקון כדי לבדוק אותו ותוך שתינתן אחריות של הקבלן המבצע לביצוע התיקון לתקופה של 5 שנים.

עוד הוצע כי המומחה יקבע אם יש או אין צורך לפרק את הקיר שבמרפסת הנתבעים 1-2 ובשטח המשותף וככל שיקבע כי יש צורך, הדבר יבוצע לצורך תיקון.

הוצע כי עלות התיקון תתחלק בין הנתבעים בינם לבין עצמם תהיה לפי הזכויות הקנייניות הרשומות, ועוד הוצע כי ביחס לנזקים האחרים הנטענים, דוגמת נזקי רכוש שנתבעו ונזקים בלתי ממוניים, ינתן פסק דין על דרך הפשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, תוך אפשרות של דחיית כל סכום ועד לגבול עליון של 35,000 ₪.

הצדדים הסכימו להצעה ובפועל בוצע התיקון לשביעות רצון כולם.

5.כל שנותר, אפוא, היה השמעת סיכומים בעל פה לעניין נזקי רכוש שנגרמו וכאב וסבל, בישיבת 23.3.15.

6.מהתמונות שהוצגו ע"י התובעים עולה כי דירתם הוצפה ונרטבו חלק מהרהיטים, כמו גם קילופי צבע שנמצאו בקירות.

7.התובעים נאלצו לקחת מומחה מטעמם ואף נשאו בעצמם במחיר התיקון, שעה שהנתבעים סרבו להשתתף. בגין הללו נשאו התובעים בתשלום לפי קבלות בסך 9,280 ₪ ו-1,740 ₪. התובעים אף טענו להחלפת חלק מהריהוט, וצירפו קבלה מ-18.12.14 ע"ס 2,800 ₪, ברם מדובר בתיקון לכאורה שנעשה זמן רב לאחר ההצפות הנטענות ולא ברור הקשר הסיבתי בין הצורך לתיקון לבין עצם ההצפה.

כך גם לגבי חשבונית ע"ס 990 ₪ בגין ניקוי וילונות, שאין בצידה כל הסבר מדוע הניקוי נעשה זמן כה רב אחרי ההצפות הנטענות ומה הקשר שלו לאותן הצפות.