זוהי תביעה כספית על סכום של 65,000 ₪, בגין נזקים נטענים שנגרמו לתובעת כתוצאה משתי פריצות למחסן שבבעלותה, בו הותקנו מערכות מיגון, אזעקה וסיור של הנתבעת. התובעת טוענת כי מערכות הנתבעת לא התריעו על הפריצות וממילא לא מנעו אותן. הנתבעת מכחישה את טענות התובעת ומדגישה, בין היתר, כי לא הוכחו נזקים המצדיקים את חיובה בפיצוי.
רקע ותמצית טענות הצדדים
1. התובעת עוסקת בייבוא, שיווק והפצה של חלקי חילוף ואביזרים לרכב. לתובעת יש מחסן מלאי בשטח של כ- 500 מ"ר, המכיל סחורה בשווי מוערך של מיליוני ₪, מצוי ברח' גלוסקא 6 בעיר ראשון- לציון ועליו נסב הדיון (להלן: "המחסן").
2. הנתבעת עוסקת במתן שירותי מיגון, אזעקה וסיור. בתחילה, התקשרה התובעת עם חברות בשם אמינות מוקד ארצי (1978) בע"מ ואמינות מוקד ארצי מערכות (1993) בע"מ לשם קבלת שירותי מיגון, אזעקה וסיור (להלן: "אמינות"). לאחר פירוקן, נרכשו אמינות על ידי הנתבעת ולקוחותיהן, לרבות התובעת, הועברו אל הנתבעת להמשך קבלת שירות. עם כל לקוח נכרת הסכם למתן שירותי מיגון, אזעקה וסיור.
3. ביום 28.11.13 אירעה פריצה למחסן. דבר הפריצה הגיע לידיעת התובעת על ידי מוקד הגיבוי (מוקד 101) ולא על יד הנתבעת. לפי דיווח מוקד הגיבוי, מערכות הנתבעת נותקו, תנועות במתחם המחסן לא התגלו ולא תועדו ובהיעדר מודעות לפריצה, לא הגיע סיור למחסן והיא לא נמנעה. ביום 30.11.13 הודיע לנתבעת על דבר הפריצה למחסן אחד מבעלי התובעת - מר אמיר גרינברג (להלן:"אמיר"). התובעת מפנה למכתב מיום 22.12.13 ששלחה אליה הנתבעת בתימוכין בטענותיה בדבר נתק בין המערכות המותקנות במחסן לבין מוקד הנתבעת בין התאריכים 28.11.13 ועד ליום 1.12.13 (ר' נספח 4 לכתב התביעה).
4. בעקבות אירוע הפריצה, המליצה הנתבעת לתובעת להתקין מערכות מיגון, אזעקה וסיור "משודרגות", הכוללות כיסוי נוסף לחצר המחסן, באופן שיתריע לפני פריצה אל פנים המחסן וכן שירותי מוקדים נוספים המקושרים אל מערכות אלו ואל הסיור שיוזעק. התובעת השתכנעה והסכימה להתקין את המערכות שהומלצו על ידי הנתבעת כמערכות מתקדמות ואמינות ביותר, תמורת סכום של 12,980 ₪ כולל מע"מ.
5. לא עברו ימים רבים ממועד התקנת המערכות המשודרגות ועד ללילה שבין יום 10.1.14 ל- 11.1.14 במהלכו אירעה פריצה נוספת למחסן. נטען כי גם פריצה זו לא נמנעה על ידי הנתבעת שכן המערכות המשודרגות שהותקנו לא פעלו והחיישנים והגלאים החדשים לא הגיבו לתנועות הפורצים. מוקדי הנתבעת לא קיבלו חיווים מהמצלמות והחיישנים כמצופה וכמובטח ונטען כי המערכות המשודרגות לא הוכיחו עצמן כלל. בעת הפריצה הנוספת, הושחתו תשתיות המערכות שבמחסן והמרכזייה שלהן.
6. התובעת טוענת כי הוצאת המערכות מכלל פעילות והותרת המחסן ללא מערכות מיגון, אזעקה וסיור, אילצו אותה להשקיע משאבים ניכרים לשם תיקונן. לאחר פנייה אל הנתבעת ותוך שנציגיה הסכימו עם טענות התובעת ונטלו אחריות לתקינות המערכות, סוכם כי הנתבעת תתקן את הדרוש. לאחר תהליך בדיקות, אפיון והתאמה, הגיעה הנתבעת לכלל מסקנה כי אין אפשרות להסדיר מחדש את פעולת המערכות המשודרגות שהותקנו זה עתה ואין מנוס מלהתקין מערכות חדשות. לטענת התובעת, בלית ברירה ולאור מצגי הנתבעת והתחייבותה לתקינותן של המערכות החדשות ולמענה הטוב והאחראי יותר, שילמה התובעת סכום של 13,623 ₪ כולל מע"מ, לאחר שנדרשה לחתום על אישור ביצוע ההזמנה לשדרוג זה. עוד נטען, כי הוסכם שהתקנה זו תעשה מבלי לחייב את התובעת במלוא עלות השדרוג הנזכר ולאחר שהצדדים יגיעו לעמק השווה בהתחשב בנזקיה.
7. לשיטת התובעת, הנתבעת הפרה באופן בוטה ויסודי את התחייבויותיה כלפיה, התקשרה עמה בחוסר תום לב, הציגה כלפיה מצגים כוזבים וגרמה לה לנזקים. נטען כי לא היה כל צורך בשדרוג השני של המערכות וכי הנתבעת התכחשה להסכמות ולהבטחות שלא לחייב את התובעת בהינתן הכשלים שבפעולת המערכות והנזקים שנגרמו עקב הפריצות. עוד נטען, כי הנתבעת התרשלה בעת שמערכות שאופיינו על ידה התגלו ככושלות, כלקויות וככאלו שאינן פועלות כלל, כדוגמת מערכת "מוקד רואה" שאינה פועלת עד כה. הודגש כי מערכות הנתבעת לא התריעו על הפריצות בזמן אמת ולא מנעו אותן, תוך הפנייה למכתבי הנתבעת שהודתה בכך.
8. מכל הטעמים הללו, עתרה התובעת לחייב את הנתבעת בפיצוי בסכום של 65,000 ₪ כולל מע"מ והפרשי ריבית והצמדה ובכלל זה, סכום של 1,132 ₪ כולל מע"מ בגין שמירה חלופית; סכום של 4,720 ₪ בגין הוצאות תיקון נזקי הפריצה; סכום של 12,980 ₪ בגין המערכת המשודרגת הראשונה; סכום של 13,623 ₪ בגין התקנת המערכת השנייה; סכום של 9,852 ₪ בגין עלויות שמירה ותיקון נזקי הפריצה השנייה; סכום של 6,272 ₪ בגין התקנת מערכת אזעקה עצמאית נוספת עקב אי הסדרת "מוקד רואה"; סכום של 5,000 ₪ בגין נזק ראייתי שאינו מאפשר להתחקות אחר הפורצים ולהיפרע מהם וסכום של 10,000 ₪ בגין עוגמת נפש.
9. הנתבעת מכחישה את טענות התובעת משמע הפרה את המוסכם בין הצדדים ופעלה תוך התרשלות. לטענתה, המערכות הותקנו באופן נאות, לא נפל בהן כל פגם ולא נגרם לתובעת כל נזק. מודגש כי הנתבעת סיפקה לתובעת את כל אשר התחייבה לספק, כי היא אינה חברת שמירה העוסקת במתן שירותי שמירה אלא במתן שירותי מוקד, כך שעם קבלת אות קריאה היא מחויבת לשלוח סייר כדי לבדוק את סיבת הפעלת המערכת באמצעות בדיקה חיצונית.
10. אשר לפריצה הראשונה, נטען כי לא התקבלו אצל הנתבעת אותות קריאה מיום 28.11.13 מהשעה 13:55 ועד להודעת אמיר על פריצה. התקנת המערכת השנייה, לרבות מערכות טמ"ס (טלוויזיה במעגל סגור) והחלפת מחשב המצלמות במערכת DVR, נעשתה לאחר שהתובעת ביקשה לשדרג את מערכות האזעקה שהותקנו על ידי אמינות. נטען כי לא הובטח לתובעת שמערכות המיגון תמנענה כל אפשרות פריצה וכי בהסכם שנחתם בין הצדדים צוין במפורש כי התובעת מודעת לכך שקיימת אפשרות טכנית להוציא את המערכת מכלל פעולה, לנטרל, או לשתק אותה ואת הקשר שלה למוקד. מכאן ולגישת הנתבעת, קיימת אפשרות שלא תתקבל קריאה במוקד מסיבות שונות.
11. הנתבעת מכחישה את הטענה כי המערכות כשלו ולא פעלו. מובהר כי בימים 9.1.14 ו- 10.1.14 התקבלו במוקד קריאות בקוד אזעקה. נשלח סייר שלא מצא ממצא חריג וניסיון ליצור קשר עם נציג התובעת כשל. ביום 11.1.14 התקבלה קריאה בקוד אזעקה ונשלח סייר למקום, אשר הבחין כי התרחשה פריצה ודיווח נשלח למשטרה. הודגש כי בפריצה השנייה לא נגנב דבר ולא נגרם נזק לתובעת, למעט חבלה למערכות עצמן, אשר בהמשך ולבקשת התובעת, הותקנו מערכות חדשות והתובעת חויבה בתשלום בגינן. לגישת הנתבעת, יש לדחות את הטענה כי הצדדים הגיעו להסכמות לפיהן לא תחויב התובעת בעלות התקנתן.
12. הנתבעת מוסיפה כי והתשלום החודשי אותו משלמת התובעת ניתן בתמורה לשירותים שהיא מספקת ולא לשם ביטוח כנגד פגיעה או נזק לרכוש.
13. הנתבעת שבה וטוענת כי יש לדחות התביעה מאחר שלתובעת לא נגרם כל נזק וכי הנזקים מושא התביעה מופרכים וחסרי כל בסיס. לגישת הנתבעת, ככל שנגרם לתובעת נזק, מקורו במעשיה ומחדליה שלה, מבלי שעשתה די להקטנתו ואין לו כל קשר לפעולות הנתבעת. עוד נטען, כי גם אם ימצא שהנתבעת התרשלה, דבר המוכחש על ידה, אין לתובעת זכויות לסעדים ולתרופות מעבר למוסכם בהסכם בין הצדדים, לפיו תוגבל אחריותה המירבית של הנתבעת לסכום הנקוב בו - ממוצע דמי המנוי החודשיים בשלושת החודשים קודם לאירוע כפול 60. מובהר כי סכום זה מסתכם ב- 100 ש"ח לחודש.
דיון והכרעה