תא"מ
בית משפט השלום עכו
|
22599-03-12
02/07/2015
|
בפני השופטת:
שושנה פיינסוד-כהן
|
- נגד - |
מבקש:
חוסאם סח
|
משיבה:
פ.א.מ יזמות בע"מ
|
החלטה |
1.לפני בקשה לביטול פסק דין מיום 24.6.2014 על פיו נמחקה הגנת המבקש וניתן פסק דין בהעדר הגנה בתיק 22599-03-12, וכמו כן נמחקה תביעתו של המבקש בתיק 5102-09-08 בהעדר הופעה. כן מבוקש להאריך את המועד להגשת הבקשה לביטול פסק דין עד למועד הגשתה בפועל, ולעיכוב ביצוע פסק הדין בתיק 22599-03-12 עד למתן החלטה אחרת.
2.לטענת המבקש, בשל נסיבות חייו הקשות בשנתיים האחרונות נבצר הימנו לטפל כיאות בתיקים המשפטיים. עד היום הוא סובל מחוסר יציבות בעבודתו ובחיי המשפחה שלו ונאלץ להרחיק בחיפושיו עד אילת. בשל מצבו הכלכלי לא היה באפשרותו לממן הוצאות ההליך ושכ"ט עו"ד וזו הסיבה העיקרית להתפטרות עו"ד מייצוגו בתיק. המבקש מציין כי טרדותיו גרמו לכך שלא זכר את מועד הדיון. לדידי המבקש, הוא מודע לכך שחטא בניהול התיק אך ההשלכות עלולות להיות קשות והרסניות לעתידו ולעתיד משפחתו. הותרת פסק דין תהווה סתימת הכולל על כל אפשרות וסיכוי לשקם את מצבו הכלכלי והמשפחתי. לטענת המבקש, התביעה בת.א 22599-03-12 סתמית ואינה מגובה בכל ראיה וכל מטרתה היתה ליצור משקל כלפי תביעתו של המבקש בלבד וכאשר בכתב הגנתה מודה המשיבה ברוב הסכומים שנתבעו על ידי המבקש וטוענת לקיזוז בלבד. המשיבה המציאה את פסק הדין למבקש רק ששה חודשים מן המועד שניתן.
3.לטענת המשיבה, אין חולק כי המבקש ידע על פסק הדין שניתן כחצי שנה לאחר שניתן אך רק חמישה חודשים לאחר מכן, ולמעשה בחלוף כשנה ממועד מתן פסק הדין הגיש את בקשתו דכאן וללא כל טעם מיוחד המצדיק הארכת המועדים הקבועים בחוק. עוד אין חולק כי המבקש ידע על ההליכים שמתקיימים בתיקים המאוחדים אך הוא זנח אותם ולא טרח להתייצב לדיונים ואף לא הגישה בקשה לביטול פסק הדין במועד. כל זאת שעה שהוא פתח בהליכים כנגד המשיבה ומחובתו לעקוב אחר ההליכים. מצבו הכלכלי הנטען של המבקש, אשר לא הוכח בכל ראיה, אינו עילה להתעלמות מההליך השיפוטי. לגופו של עניין, אין בידי המבקש כל סיכוי ממשי להצלחת הגנתו מפני התביעה והללו לא פורטו בתצהירו. יש ליתן בכורה לעקרון סופיות הדיון שכן מדובר בפסק דין חלוט.
דיון
4.בפתח הדיון אתייחס לטענות הצדדים בקשר לבקשה להארכת מועדים. בענייננו, ניתן פסק הדין ביום 24.6.2014, הבקשה הוגשה ביום 14.4.2015 ולמעשה כמעט כעשרה חודשים לאחר מועד מתן פסק הדין. בפועל, אין חולק כי הומצא פסק הדין לידי המבקש באיחור; כך, ובעוד שנדרשו המשיבות להמציאו לידי המבקש תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין, פעלו לשיטתן להמצאתו לראשונה ביום 12.8.2014, וכאשר בפועל אין חולק כי הגיע לידי המבקש כחצי שנה מיום שניתן.
5.הבקשה לביטול פסק הדין אף היא הוגשה באיחור, ובפועל רק כארבעה חודשים ממועד שהומצא פסק הדין לידיו, גם לשיטתו. למעשה כבר ביום 3.12.2014 הוגש לבית המשפט ייפוי כוח חתום לב"כ הנוכחי של המבקש, אך רק כארבעה חודשים לאחר מכן פעל להגשת הבקשה, ולמעשה בחלוף המועדים לעשות כן, גם בהתחשב במועד שקיבל פסק הדין לידיו. ברם, לא בשל כך בלבד ייסתם הגולל על טענות המבקש, אשר קיבל פסק דין שלא בפניו ועל-פיו חויב בסכומים לא מבוטלים כלל מבלי שנערך דיון לגופו של ענין. המשיבות אף הן לא פעלו להמצאת פסק הדין במועד ועל כן אינן יכולות להלין על אי עמידה בזמנים מצד המבקש דווקא.
6.לגופו של עניין, טענות המבקש בבקשתו מלמדות על כי המבקש לא היה ערוך כראוי לניהול תביעתו והגנתו במועדים הרלוונטיים. עובדה זו לכשעצמה אינה מהווה עילה לפטור את המבקש מהתייצבות לדיונים וניהול ההליכים. מטעמים אלו, נכון היה לכאורה להורות על דחיית הבקשה בחלקה והותרת פסק הדין על כנו ביחס לת.א 5102-09-08, שכן מחיקת תביעת התובע אינה סותמת את הגולל על טענותיו והלה יוכל לנהלה מחדש לכשיהיה ערוך לכך, בכפוף לדיני ההתיישנות.
7.ואולם מאחר שמדובר בתיקים מאוחדים, וממילא משהנני מוצאת לנכון להורות על ביטול פסק הדין בו נמחקה הגנת התובע בת.א.מ 22599-03-12, וזאת משבפי המבקש טענות הגנה אפשריות, וכאשר תביעת התובעת נתקבלה מבלי שהוכחה לגופה, הרי שאינני מוצאת לנכון להורות על פיצול ההחלטה ביחס לשני תיקים אלו ובפרט על מנת שלא לגרום עינוי דין לשני הצדדים גם יחד. הפגם הדיוני יירפא בפסיקת הוצאות ראויות.
8.הבקשה מתקבלת. הנני מורה על ביטול פסק הדין מיום 24.6.2014. המבקש יישא בהוצאות המשיבה ושכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד מתן ההחלטה ועד למועד ביצועה בפועל.