נתן נ' ל' ואח'

המחלוקת בין הצדדים

1.הנתבעת, ילידת 1924, ניצולת שואה אשר סובלת ממספר מחלות רפואיות (בשל צנעת הפרט לא יפורטו). הנתבעת באמצעות בנה, נתבע מס' 2, פנו ביום 16.08.2016 לתובע, עורך דין במקצועו, על מנת שייצג את נתבעת מס' 1 בתביעה למתן פטור מתשלום מס הכנסה, וייצוגה לצורך כך בוועדות רפואיות מול המוסד לביטוח לאומי. בהמשך, התקיימו שתי פגישות בין הצדדים במעונה של נתבעת מס' 1, אחת ביום 16.08.2016 והשנייה ביום 21.08.2016. במסגרת הפגישות כאמור, ולאחר מו"מ שכלל תיקונים בכתב יד, נחתם הסכם שכר טרחה בין הצדדים (להלן: "ההסכם") אשר מסומן כנספח א' לכתב התביעה, ועיקריו בנוגע לשכר הטרחה בין הצדדים, קובע סעיף 3 להסכם כדלקמן:

"כנגד הענקת השירותים המשפטיים, כהגדרתם דלעיל, ישלם הלקוח לעוה"ד את הסכומים הבאים:

• עבור לימוד החומר, פניה בתביעה למס הכנסה ישלם הלקוח סך של 5,000 ₪ בצירוף מע"מ (מקדמה מקוזזת).

• בנוסף ישלם הלקוח סך של 10% בצירוף מע"מ מגובה הפטור ו/או ההנחה ו/או ההקטנה שיקבל בכל תחום מרשויות המס השונות. תשלום שכר הטרחה לא יפחת מ30,000 ₪  בצירוף מע"מ.

• התשלום תוך 15 יום ישולם ממכירת הנכס הראשון שיימכר.

• הסכם שכר טרחה וההתחייבות לתשלום ביחד ולחוד".

   

  לעניין הפסקת הייצוג סעיף 6 להסכם קובע:

  "הלקוח יהיה רשאי לשחרר את עוה"ד מייצוגו בכל עת, ובמקרה כזה ישלם לעוה"ד שכ"ט על פי הסכם זה ביחד ולחוד ע"פ הסכמה הדדית בהקשר לשכ"ט".

  2.כעולה מהמסמכים והתצהירים שהוגשו בתיק, וכן מסיכומים שהוגשו על ידי הצדדים, אין מחלוקת עובדתית בעובדות שיתוארו להלן. בתאריך 16.8.2016 פנה נתבע 2 לתובע לצורך טיפול בתביעתה של נתבעת 1 למקסום זכויותיה וקבלת פטור ממס הכנסה באמצעות הוועדה הרלוונטית במוסד לביטוח לאומי. התקיימו שתי פגישות בין הצדדים טרם החתימה על ההסכם, שתיהן במעונה של נתבעת מס' 1. בישיבה מיום 21.08.2019 נחתם הסכם שכ"ט עליו חתם גם נתבע מס' 2 (על גבי ההסכם ישנן השמטות והוספות בכתב יד ובחתימות הצדדים).