חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

תא"מ 2039-06-15 קטרון ואח' נ' דרור ואח'

תאריך פרסום : 12/12/2016 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
2039-06-15
08/12/2016
בפני השופט:
עמית יריב

- נגד -
תובעים / נתבעים שכנגד:
1. שירלי קטרון
2. בועז קטרון

עו"ד נעם רז
נתבעת / תובעת שכנגד:
שרית דרור
עו"ד רון מיור
פסק דין
 
  1. לפני תביעה בסך 75,000 ₪ להשבת סכומה של ערבות בנקאית שחולטה על ידי משכירת נכס, ותביעה שכנגד בסך 75,000 ₪ לתשלום פיצויים בגין נזקים שנגרמו לנכס בתקופת השכירות.

  2. התובעים והנתבעים בתביעה שכנגד- שירלי ובועז קיטרון (להלן "השוכרים") שכרו מהנתבעת והתובעת שכנגד שרית דרור (להלן "המשכירה") דירת מגורים ברחוב בן ציון ישראלי בגבעתיים. הסכם הראשון נחתם ביום 8.5.2011 והוארך שלוש פעמים נוספות. כשהוארך החוזה במאי 2013 הועלו דמי השכירות ב 400 ₪, ונקבע כי דמי השכירות כוללים את השתתפותם של השוכרים בתשלום השוטף עבור הגינון. לאחר מכן, ובמהלך השנה וחצי הנוספות ששכרו את הנכס התגלעו בין הצדדים מחלוקות הו בנוגע לתדירות טיפולי הגינון והן בנוגע לנזילת מים שהייתה בנכס. מחלוקות אלו הובילו בסופו של יום לדרישת המשכירה מהשוכרים לפנות את הדירה, בהתראה של חודשיים מראש, שבעה חודשים לפני תום תקופת השכירות. בדרישת הפינוי תבעה המשכירה כי הדירה תושב מסוידת וצבועה או שלחילופין ישלמו השוכרים סכום של 5,000 ₪ לצורך צביעת הדירה. השוכרים סירבו לצבוע את הדירה או לשלם את הסכום האמור, ופינו את הדירה כשהיא לא מסוידת. ב- 2.2.2014 חילטה המשכירה סך של 20,000 ₪ מן הערבות הבנקאית שהפקידו אצלה השוכרים, וכחצי שנה מאוחר יותר חילטה את יתרת הערבות הבנקאית בסך 30,000 ₪.

    טענות הצדדים

  3. לטענת השוכרים, חילוט הערבות הבנקאית נעשה שלא כדין ויש להשיב לידיהם את הסכום שחולט במלואו. לטענתם, המשכירה סירבה לערוך עימם סיור משותף בדירה לפני מסירתה, ואילו עשתה כן הייתה מבחינה כי הדירה נשארה תקינה ונקייה. הם טוענים כי כל הפגמים שנותרו בדירה הם תוצאה של שימוש סביר או שנגרמו כתוצאה מהזנחת הטיפול בנזילה על ידי המשכירה, ואינם תוצאה של נזק תאונתי שנגרם על ידיהם. לטענתם, אם רצתה התובעת לחלט את הערבות הבנקאית היה עליה לעמוד בדרישות סעיף 22 להסכם השכירות ולהתריע שבועיים קודם חילוט הערבות הבנקאית בכדי לאפשר להם לתקן את ההפרות הנטענות.

  4. בנוסף לתביעת ההשבה עותרים השוכרים לקבלת פיצוי בגין נזקים שנגרמו לרכושם עקב הנזילות בסך 2,500 ₪, וכן להחזר בסך 3,800 ש"ח בעד 19 חודשים ששילמו על הגינון. כמו כן עותרים השוכרים ל-10,000 ₪ בגין עגמת נפש ו-8,000 ₪ בגין פגיעה בשמם הטוב.

  5. המשכירה טוענת כי מעבר ל-50,000 ₪ הנוספים שחילטה היא זכאית לסכומים נוספים. לעניין הנזקים הציגה המשכירה חוות דעת לפיה הנזקים שנותרו בדירה הגיעו ל 26,325 ₪ כמו כן היא טוענת כי שלושה וחצי חודשים עמד הנכס ריק משוכרים והפסד שכר הדירה עומד על 24,375 ₪. המשכירה עותרת גם לסכומים נוספים בגין חוות דעת השמאי שנצרכה לה, בגין שכר טרחת עורך דין, ובגין עגמת הנפש שנגרמה לה. בסה"כ תובעת המשכירה 75,000 ₪ בניכוי העירבון שחולט.

    דיון והכרעה 

    התביעה והתביעה שכנגד המונחות לפני עוסקות במסכת עובדתית אחת ולפיכך נדון בהם כאחת. השאלות המרכזיות העומדות לפתחנו הן שאלות עובדתיות והן: האם גרמו השוכרים נזקים לדירה? ואם כן, מה היקפם של נזקים אלה.

  6. הראיות שהציגה המשכירה לנזקים הנטענים הן חלשות מאוד. המשכירה הגישה את תצהירו של מי ששיפץ את הדירה לאחר תום השכירות, נפתלי שרפי,(להלן:"שרפי") בתצהיר כותב שרפי כי ביצע עבודות שיפוץ, אולם לא כותב דבר וחצי דבר על עלותו של שיפוץ זה. ודוק: אין חולק כי הדירה לא נצבעה על ידי השוכרים ושבעל מקצוע צריך היה לצבוע את הדירה, הדיון הוא על היקף העבודות שהוצרכו פרט לצביעה ועל עלותן. מצופה היה כי בתצהיר יופיעו עלויות השיפוץ, וכי המשכירה, שהעידה שידעה כי תביעה כספית מטעם השוכרים קרבה ובאה, תציג קבלות עבור עבודות אלו. התובעת הציגה אמנם חוות דעת מומחה, אולם ברור, ואף ההלכה הנוהגת קובעת, כי משעה שהמשכירה טוענת כי תיקנה את הטעון תיקון, גובה הנזק ייקבע על סמך עלויות התיקון בפועל וברי כי זו היא הראיה הטובה ביותר לגובה הנזק הנטען. הן המשכירה והן שרפי נחקרו ונשאלו בחקירתם על אסמכתאות לעלות השיפוץ ולא נתנו תשובות מספקות. היעדר הקבלות על עלות השיפוץ אינו מאפשר לקבוע את גובה הנזקים הנטענים אך במידה לא מבוטלת גם מערער את מהימנות גרסת המשכירה לגבי קיומם של נזקים בכלל. כאן המקום לציין כי ב- 3.11.2016, שבועיים לפני מועד הסיכומים וארבעה חודשים לאחר תום דיון ההוכחות, ביקשה המשכירה לצרף קבלות שלא צורפו לכתבי הטענות. בהחלטתי מיום 13.11.17 התרתי את הגשת הראיות בכפוף לתשלום הוצאות והמשכירה בחרה לוותר על הגשתן.

  7. את היקף הנזקים הנטענים יש לדלות אם כן מתוך חוות הדעת. אולם, מי שכתב את חוות הדעת, המומחה דני בייער, אישר כי אינו יודע אילו מן הנזקים שאמד היו קיימים בדירה עם כניסת השוכרים ואילו נגרמו כתוצאה מהתנהלותם. כמו כן לא ידע לומר אם הנזקים נגרמו מבלאי סביר או כתוצאה מהנזילה שלכל הדעות באחריותם:

    ש:אתה יכול להגיד לי מה אנחנו רואים בצילומים שאני מפנה אותך אליהם?

    ת:את מצב הקירות שכך אי אפשר להשכיר דירה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן יעוץ אישי, שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
*
*
*
*

חיפוש עורך דין לפי עיר

המידע המשפטי שחשוב לדעת – ישירות למייל שלכם!
הצטרפו לניוזלטר וקבלו את כל מה שחם בעולם המשפט
עדכונים, פסקי דין חשובים וניתוחים מקצועיים, לפני כולם.
זה הזמן להצטרף לרשימת התפוצה
במשלוח הטופס אני מסכים לקבל לכתובת המייל שלי פרסומות ועדכונים מאתר פסק דין
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ