תא"מ 1932-10-13 א.ב אביפרטס בע"מ נ' ש.ח. לוי ובניו בע"מ ואח'

 עניינה של התביעה בתיקון שבוצע במוסך התובעת, המתמחה בתחום הרדיאטורים, ברכבו של אבי דרופיבסקי (להלן: בעל הרכב). התיקון בוצע לבקשת הנתבעים, שאף הם בעלי מוסך העוסק בתחומים אחרים. ברקע לפניית הנתבעים לתובעת, היתה מערכת יחסים עסקית ביניהם בתחום הרדיאטורים. במקרה דנן, הנתבע 2 פנה טלפונית אל מנהל התובעת וביקש ממנו לבצע את התיקון עבור חבר, ולהוציא חשבונית על שם הנתבעת 1.

התובעת ביצעה את שהתבקש ממנה, והוציאה חשבונית לנתבעת 1, אך הנתבעת 1 סרבה לשלם בטענה שהתיקון שבוצע היה כושל בחלקו ובלתי נחוץ בחלקו האחר.

לאחר שבחנתי את המסמכים שהוצגו ואת העדויות של מנהל התובעת, הנתבע 1, בעל הרכב ובנו, אני קובעת כלהלן:

לעניין מסנן החלקיקים, אין מחלוקת כי משהוברר לאחר ביצוע התיקון כי המסנן אינו מתאים לרכב, החזיר בעל הרכב את המסנן לתובעת ומנהלה הוציא חשבונית זיכוי, וחשבונית מתוקנת שאינה כוללת חלק זה, באופן שאין כל תביעה לגבי חלק זה והעבודה הכרוכה בהתקנתו.

לעניין האינטרקולר, הוכח כי מנהל התובעת הסביר לבעל הרכב כי חלק זה תקול ונדרשת החלפתו, ואבי הסכים לכך ואף חתם חתימת אישור על החשבונית המתוקנת. לאחר ביצוע ההחלפה, התייעץ אבי במוסך אחר לגבי האינטרקולר התקול שפורק מהרכב, ונאמר לו כי ניתן לתקנו ע"י הלחמה ללא צורך באינטרקולר חדש. לבקשת בעל הרכב בוצע התיקון באינטרקולר התקול, ואילו האינטרקולר החדש פורק ע"י המוסך המתקן והוחזר ע"י בעל הרכב לתובעת מספר ימים אחרי ההתקנה, כשהוא במצבו התקין וללא שנגרם לו כל נזק.

לעניין הצורך בהחלפת האינטרקולר, הנתבעים לא הציגו כל חוות דעת מקצועית השוללת את עמדתו המקצועית של מנהל התובעת, שהינו בר סמכא בתחום הרדיאטורים, כי החלפת האינטרקולר התקול היתה דרך המלך לפתרון הבעיה. הדרך של הלחמת החור הגדול שנמצא באינטרקולר התקול היא דרך מאולתרת שעשויה ככל הנראה לפתור את הבעיה לפרק זמן מסויים, אך אין להלין על התובעת שבחרה בדרך המלך ולא בדרך מאולתרת זו.

הנתבע 2 טען כי התובעת התבקשה לטפל רק בממיר הקטליטי, אך משהוכח כי התקלה שמצאה התובעת ברכב נגעה לא רק למסנן החלקיקים אלא גם לאינטרקולר, ומשיידעה התובעת את בעל הרכב בתיקון הנדרש, לרבות הצורך בהחלפת האינטרקולר, ובעל הרכב הסכים לכך, הרי שהתובעת לא חרגה מהזמנת העבודה אלא התאימה אותה לצרכי הרכב, בהסכמת הבעלים.

לפיכך אני קובעת כי לא נפל כל פגם בדרך פעולתה של התובעת לגבי האינטרקולר, וכי בעל הרכב הוא שהפר את ההסכם בין הצדדים בכך שהחזיר את האינטרקולר אחרי התקנתו ע"י התובעת, ללא שהיתה עילה לביטול ההסכם. יחד עם זאת, משהוחזר האינטרקולר לתובעת, ומשלא הוצגה כל מניעה מבחינתה להשתמש בו בעבודתה השוטפת, הרי שיש לזכות את הנתבעים במרביתו של סכום זה, שהינו סכום נכבד מתוך החשבונית, תוך הותרת רכיב הרווח בידי התובעת, כפיצויי קיום.

לגבי יתר החלקים הכלולים בחשבונית לא נמצא כל פגם בהכללתם.

לעניין היריבות, לא מצאתי כי קיימת חבות אישית של הנתבע 2, להבדיל מחבות הנתבעת 1 לגבי סוכם מלכתחילה עם התובעת.