תא"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
18782-11-16
21/06/2017
|
בפני השופט:
נצר סמארה
|
- נגד - |
תובעת ונתבעת שכנגד:
מנורה חברה לביטוח בע"מ עו"ד מורד
|
נתבעות ותובעות שכנגד:
1. שושנה יעקב 2. ביטוח ישיר חברה לביטוח בע"מ
עו"ד בילבי
|
פסק דין |
1.לפניי תביעה שיבוב ותביעת שיבוב והפסדים שכנגד, בסדר דין מהיר, בגין תגמולי ביטוח ששילמו מבטחות למבוטחיהן בשל נזקי רכוש על רקע תאונת דרכים.
תאונת הדרכים ארעה ביום 23.05.2016, בין כלי רכב, מ"ר 74-126-54 שבעת התאונה היה מבוטח על ידי התובעת והנתבעת שכנגד (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 45-742-75 שבעת התאונה היה נהוג בידי הנתבעת 1 והתובעת שכנגד 2 ובבעלותה ומבוטח על ידי הנתבעת 2 והתובעת שכנגד 1 (להלן: "רכב הנתבעות") (ולהלן: "התאונה").
2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה, אלא שהצדדים חלוקים באשר לנסיבות התרחשותה ולעניין היקף הנזק.
3.נערכה לפניי ישיבת הוכחות במסגרתה הוצגו הראיות מטעם הצדדים ונשמעו נהגי הרכבים המעורבים בתאונה.
4.בתום ישיבת ההוכחות, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחות אותה או לקבלה באופן חלקי.
5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, בשים לב להגיון שבקרות התאונה, נסיבות התרחשותה ולמוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעות להתקבל חלקית, באופן שהנתבעת 1 תישא באחריות לקרות התאונה בשיעור של 35% ונהג רכב התובעת יישא באחריות לקרות התאונה בשיעור של 65%.
הגם שהצדדים הסמיכוני לפסוק על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה תמציתית לביסוס מסקנתי:
5.1.אני מעדיף את גרסתה של הנתבעת 1, שהייתה סדורה, קוהרנטית, על פני גרסתו של נהג רכב התובעת, שהייתה בלתי קוהרנטית, מעוררת תהיות ולא הקרינה מהימנות.
5.2.נהג רכב התובעת מעיד כי כאשר הגיע עם רכבו קרוב לתא המטען של רכב הנתבעות הבחין בנתבעת 1 שפתחה את דלת השמאלית האחורית. בהמשך, מעיד כי ממרחק קצר ביותר הבחין בנתבעת 1 עושה סיבוב ומגיעה לדלת השמאלית האחורית של רכבה ופותחת אותה, כל זה מבלי שרכב התובעת מספיק לחלוף את רכב הנתבעות.