תא"מ
בית משפט השלום ראשון לציון
|
1661-06-13
10/07/2016
|
בפני השופט:
ארז יקואל – סגן הנשיאה
|
| - נגד - |
התובע והנתבע שכנגד:
מחמוד מחאג'נה
עו"ד עומתאן
|
הנתבעים והתובעים שכנגד:
1. שושנה ליאור
2. חנוך ליאור
עו"ד רייזינגר
|
| פסק - דין |
התובע והנתבע שכנגד (להלן: "התובע") הוזמן לבצע עבודות בנייה בבית הנתבעים והתובעים שכנגד (להלן: "הנתבעים"). התובע הגיש תביעה שטרית כנגד הנתבעים, בעתירה לחייבם בתשלום שיק שנמשך על ידם בסכום של 40,000 ₪ לפירעון ביום 10/09/2010 ושחולל (להלן: "השיק"). הנתבעים הגישו תביעה שכנגד בסכום של 75,000 ₪, בעתירה לחייב את התובע בפיצוי בגין הפרת ההסכם שנכרת בין הצדדים והשבת כספים ששולמו לו ביתר, כנטען. במוקד הדיון ניצבת השאלה, האם עמדו הנתבעים בנטל השכנוע החל עליהם לסתור את החיוב הנחזה הנובע מהשיק ולהוכיח טענות קיזוז ותביעה שכנגד.
רקע ותמצית טענות הצדדים
1. התובע, קבלן העוסק בעבודות בניה, סיכם עם הנתבעים כי יבצע עבודות בניה בביתם שבבאר-יעקב. ביום 3/12/2009 נחתם בין הצדדים הסכם "עבודות בניה-בית פרטי-עד מפתח", לפיו התחייב התובע לבנות עבור הנתבעים את בית מגוריהם תמורת סכום של 725,000 ₪ שתשולם בהתאם לשלבי הבנייה (להלן: "ההסכם"). אין חולק כי עד לפרוץ הסכסוך בין הצדדים שילמו הנתבעים לתובע סכום של 522,350 ₪ ובכללו סכום השיק. ההסכם צורף כנספח ב' לכתב התביעה שכנגד.
2. בחודש יולי 2010, מסר הנתבע לתובע את השיק כשמועד פירעונו דחוי ליום 10.09.2010 כאמור. התובע טוען כי השיק נמסר לידיו בגין עבודה שביצע ומנגד, הנתבעים טוענים כי השיק נמסר לתובע, כמוסכם, לצורך מטרה אחת - קבלת אשראי בחשבונו. הנתבעים גורסים כי השיק ניתן כביטחון ויש לראותו כ"שיק טובה" כהגדרתו בסעיף 27 לפקודת השטרות [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה"). לגישת הנתבעים, התובע הפר את התחייבותו והגיש את השיק לפירעון, כך שבתגובה, מסר הנתבע לבנק הודעת ביטול. לחילופין, טוענים הנתבעים לזכות קיזוז הקיימת להם כנגד סכום השיק בגין הנזקים שנגרמו להם מחמת הפרת ההסכם.
3. התובע מכחיש את הטענה כי עסקינן ב"שיק טובה" ושב וטוען כי השיק נמסר לו כתשלום חלקי עבור עבודות חשמל ואינסטלציה שבוצעו בהתאם להוראת סעיף 5 בהסכם. הודגש כי הנתבעים מסרו לתובע את השיק שלא בהתאם ללוח התשלומים שבהסכם, על מנת שיוכל להמשיך בעבודות הבניה ולאחר שנוכחו לדעת כי תשלום זה "מגיע לו".
4. בתביעה שכנגד, טוענים הנתבעים כי התובע הפר את ההסכם בהפרה יסודית, בכך שנטש את עבודות הבניה ולא חזר לעבודה גם לאחר שקיבל מספר מכתבי התראה שעליהם לא הגיב.
5. מנגד, התובע טוען כי מחדלים בהתנהלות הנתבעים כלפיו, הם שגרמו לו לעזוב את עבודות הבניה. לגרסתו, הוא ביקש מהנתבעים להשלים את התמורה המגיעה לו עבור עבודות הבנייה שביצע ומשלא עשו זאת, לא יכל עוד לעמוד לבדו בהתחייבויותיו כלפי ספקים וקבלנים שסייעו בעבודות הבנייה.
כשהסיק התובע כי הנתבעים ניצבים לפני קשיים כלכליים, שלח אליהם ביום 22/8/10 מסמך אשר נושא את הכותרת "חלוקת תשלומים מחודשים" (ר' נספח ז לתביעה שכנגד). לטענתו, הנתבעים קיבלו את המסמך, אך סירבו לשלם לו בהתאם לחלוקת התשלומים המפורטת בו, או לפי הוראות ההסכם. כשהבין התובע כי הנתבעים אינם יכולים לעמוד בתנאי תשלום תמורת עבודתו, כטענתו, הפסיק את עבודות הנייה בבית בנתבעים ולגישתו, הפסקת התשלום מצד הנתבעים מהווה הפרה יסודית של ההסכם.
דיון והכרעה