ויצמן נ' עיריית ראשון לציון ואח'

ספרייה עירונית עורכת "פיילוט" הנמשך מספר חודשים, במסגרתו באחד מימי השבוע, בו בדרך כלל הספרייה סגורה, נפתחת הספרייה למשך מספר שעות בהן ניתן שירות לציבור הדתי-תורני בלבד. האם יש בכך משום הפרה של חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2000? זו השאלה העיקרית המתעוררת בהליך הנוכחי.

רקע

1.העובדות, בעיקרן, אינן שנויות במחלוקת, ונעמוד עליהן בקצרה. בעיר ראשון לציון פועלות תשע ספריות ציבוריות תחת רשת "כותר ראשון", המופעלת על ידי הנתבעת 2 ("החברה העירונית"). הספריות פתוחות בכל ימי החול, למעט יום רביעי.

2.במשך הזמן, הגיעו לנתבעת 1 ("העירייה") תלונות מנציגי הציבור החרדי בעיר, לפיהן יש לציבור זה קושי לפקוד את הספריות מכיוון שהן כוללות תכנים בעלי צביון חילוני אשר הציבור התורני אינו מעוניין להיחשף להם. לפיכך, ביקשו נציגי הציבור כי תיפתח ספרייה הכוללת ספרים המותאמים לציבור דתי-תורני, ואינה כוללת ספרות כללית, וזאת באזור בו מצויה אוכלוסיה זו. מכיוון שפתיחת ספרייה כרוכה בעלויות ניכרות, החליטו הנתבעות כי לפני שיוחלט אם להיענות לבקשה ייערך פיילוט שבו תיבחן השאלה עד כמה צורך הציבור הדתי-תורני את שירותי הספריות העירוניות. לפיכך, הוחלט כי שלוש מתוך תשע הספריות העירוניות ייפתחו בימי רביעי אחר הצהריים, בו ממילא הן אמורות להיות סגורות, לציבור התורני בלבד. אחת הספריות בהן נערך הפיילוט היא "כותר ראשון שקמה", הנמצאת בשכונת נאות שקמה ("הספרייה"). מודעות המבשרות על פתיחת הספריות בימי רביעי אחר הצהריים נתלו בספריות הרלוונטיות. במודעה שנתלתה בספרייה שלענייננו נכתב כך (נספח ו' לכתב התביעה):

"החל מיום 2.3.16 בימי רביעי

הספרייה תהיה פתוחה לקהל התורני

בין השעות 16:00 – 20:00

....

** השירות ביום זה הוא עבור הקהל התורני בלבד!".

3.לטענת הנתבעות, במהלך תקופת הפיילוט בוצעו בספרייה בימי רביעי אחר הצהריים התאמות לציבור התורני, הכוללות כיבוי המחשבים שיש מהם נגישות לאינטרנט; ריכוז ספרים המתאימים לקהל התורני בכוננית שהועמדה בכניסה לספרייה; סגירת הקומה השנייה הכוללת אוסף של סרטים, מוזיקה וספרים קוליים, אשר אינם מבוקשים על ידי הציבור התורני, וכדומה.

4.כפי שעולה מתצהירו של מר אלי פולק, מנכ"ל החברה העירונית, ביום 17.5.2016 נערך סיכום ביניים של הפיילוט. המסקנה הייתה כי היענות האוכלוסיה התורנית הינה דלה ביותר, אולם הוחלט להמשיך את הפיילוט תקופה נוספת של חודש וחצי. ביום 30.6.2016, לאחר שהתברר באופן סופי כי הקהל התורני נמנע מלשלוח את ילדיו לספריות כלליות, נפסק הפיילוט והספרייה חזרה להיות סגורה בימי רביעי אחר הצהריים. סך הכול, נמשך הפיילוט ארבעה חודשים. לאחרונה, כך נמסר, הקימה החברה העירונית ספרייה המיועדת לציבור התורני ואשר הספרים בה מתאימים לציבור זה.

התביעה

5.התובעת היא אישה חילונית המתגוררת בעיר ראשון לציון, וילדיה מנויים לספרייה. ביום 2.3.2016 הזדמנה התובעת דרך מקרה למרכז הקהילתי נאות שקמה, בו ממוקמת הספרייה, והופתעה לגלות כי על אף שמדובר ביום רביעי הספרייה פתוחה. מכיוון שהיו ברשותה ספרים מושאלים שאיחרה בהחזרתם, היא ביקשה להחזירם בלי לשאול ספרים חדשים. להפתעתה, הספרנית סירבה, באדיבות אך בנחרצות, לקבל את הספרים, וזאת בטענה כי הספרייה פתוחה רק לציבור התורני. תחילה שאלה התובעת אם יש מבחנים מיוחדים להשתייכות לציבור התורני, וטענה בהתרסה כי לצורך העניין היא חלק מציבור זה. לאחר מכן טענה התובעת כי אין הצדקה להפליה זו, ולאחר ויכוח ניאותה הספרנית לקחת את הספרים.

6.עוד באותו יום פנתה התובעת למחלקת פניות הציבור של העירייה באמצעות דף הפייסבוק שלה. המענה שקיבלה, לפיו מדובר בפיילוט הנערך ביום בו הספרייה סגורה ממילא, לא הניח את דעתה. היא הופנתה לגב' איריס לבון, מ"מ מנהלת פניות הציבור בעירייה, והתקיימה ביניהן התכתבות בעניין זה, לה היו מכותבים גורמים שונים בעירייה ובחברה העירונית.

7.ביום 14.4.2016 שלח המרכז הרפורמי לדת ומדינה מכתב בשם התובעת לראש העיר ראשון לציון, מר דב צור, בו נטען כי המדיניות לפיה ניתן בספרייה שירות בימים מסוימים לקהל דתי בלבד מנוגדת לשוויון, לכבוד האדם ולחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2000 ("חוק איסור הפליה" או "החוק"). ביום 10.5.2016 נשלח מכתב תגובה על ידי הלשכה המשפטית של העירייה, בו נדחו הטענות.

8.ביום 18.5.2016, שהיה יום רביעי בשבוע, שהתה התובעת במרכז הקהילתי בו ממוקמת הספרייה, והמתינה לבנה, שהיה בן תשע, שיסיים אימון כדורסל. התובעת הבחינה, לדבריה, כי הספרייה פתוחה, ולכן הביאה את הספרים שהיו במכוניתה, המתינה שבנה יסיים את האימון וניגשה לספרייה על מנת להחזיר את הספרים ולאפשר לבנה לשאול ספר. כשנכנסה לספרייה, אחת הספרניות אמרה לה שהספרייה פתוחה רק לציבור התורני, והם לא יכולים להיכנס. התובעת טענה כי מדובר בדרישה גזענית ולא חוקית, ואז אמרה לה אחת הספרניות, שזיהתה אותה מהפעם הקודמת, כי היא אמורה לדעת שהספרייה פתוחה בימי רביעי לציבור התורני בלבד. כשנשאלה כיצד היא יודעת לזהות קהל זה, אמרה הספרנית כי הדבר נעשה "לפי סממנים חיצוניים". התובעת החליטה להיכנס לספרייה, פנתה עם בנה לאזור ספרי הילדים והם בחרו ספר. כשחזרו לדלפק אמרה לה הספרנית, שבינתיים שוחחה עם הממונה עליה, כי היא יכולה לתת לה שירות. לטענת התובעת, כשיצאו מהספרייה בנה שאל אותה במבוכה מדוע לא נתנו להם להחליף ספרים, ואמר שאולי כדאי שלא יגיעו למקום שלא רוצים אותם בו.

9.נוכח כל האמור, הגישה התובעת תביעה נגד הנתבעות לבית המשפט לתביעות קטנות, בה עתרה לפיצוי בסך 33,500 ש"ח (ת"ק 34580-06-16). בהחלטה מיום 27.12.2016 נקבע על ידי המותב שדן בתיק, כי התביעה אינה מתאימה להתברר בבית משפט לתביעות קטנות. התביעה נמחקה, תוך שמירת זכותה של התובעת להגישה מחדש בבית המשפט המתאים, כפי שעשתה בהגישה את התביעה הנוכחית, במסגרתה היא עותרת לפיצוי ללא הוכחת נזק על סך 75,000 ש"ח.

10.ביום 31.12.2017 התקיימה ישיבה מקדמית בתביעה, במסגרתה נעשה ניסיון להביא את הצדדים להסכמות, ללא הצלחה. עם זאת, הצדדים הסכימו כי אין צורך בקיום חקירות, והוסכם כי יוגשו סיכומים בכתב ופסק הדין יינתן על יסוד החומר שבתיק. הסיכומים הוגשו, ועתה יש להכריע בתביעה.

תמצית טענות הצדדים