גבאי ואח' נ' קסלר ואח'

1.השאלות העומדות להכרעתי במסגרת תובענה זו הן האם התנהלות התובעים או מי מטעמם, היא שגרמה לרטיבות ולנזקים להם טוענים הנתבעים, ומהו היקף הנזק שנגרם לנתבעים.

2.בטרם אפנה לדון בתביעה לגופה אציין כי שני הצדדים העמיסו והכבירו הן במסמכים והן בעדים, ובכך הכבידו מאוד על בירור יעיל של התובענה. היות והשאלות העומדות להכרעתי הינן פשוטות, הן מבחינה משפטית והן מבחינה עובדתית, הרי שהתיק המשיך והתנהל בסדר דין מהיר. משכך גם פסק הדין יינתן על ידי כמצוות התקנות בתמצית ותוך התייחסות למהותן של המחלוקות שדורשות הכרעה.

תמצית הרקע העובדתי וטענות הצדדים:

3.התובעים והנתבעים מתגוררים בשתי דירות שכנות בקומה שלוש בבניין שברח' צונדק 8 בירושלים. שתי הדירות נמצאות מתחת לגג הבניין, והתובעים הרחיבו את דירתם על ידי בניית יחידה נוספת על הגג, מעל לדירתם.

4.לטענת התובעים במהלך בניית היחידה הנוספת ניזוק האיטום של גג הבניין, והיו בדירתם נזילות ורטיבות משמעויות. התובעים דורשים כי הנתבעים יפצו אותם בגובה העלות של איטום הגג בסך של 41,800 ₪;( יש לציין כי בחוות הדעת שצירפו התובעים לתביעתם נקבע כי עלות איטום הגג היא 35,000 ₪ ועלות תיקוני הצבע 6,000 ₪ ) פיצוי בגין עלות המומחה מטעמם בסך של 1,392 ₪; אובדן ימי עבודה בסך של 3,000 ₪ וכן פיצויי בגין עוגמת הנפש שנגרמה להם בסך של 20,000 ₪. בנוסף טוענים התובעים כי מי מטעם הנתבעים גנב תוך כדי השיפוץ על הגג את המעבה של המזגן והם דורשים בגין נזק זה פיצוי בסך של 3,000 ₪. התובעים אף דורשים החזר הוצאות שהוציאו בגין מינויו של מומחה מטעם בית המשפט וזאת בסכום של 3,000 ₪.

5.הנתבעים טוענים כי הבניה לא פגעה באיטום שהיה על הגג, ולא נגרם כתוצאה מעבודות אלו כל נזק לאיטום שהיה במצב בעייתי מאוד בשל הזנחה רבת שנים. בנוסף, בשל מבנה הבניין והמרחק הרב בין הדירות, אף אם האיטום מעל דירת הנתבעים ניזוק, הרי שלא יתכן כי המים חלחלו עד לדירת התובעים. עוד טוענים הנתבעים כי דווקא התובעים הם שגרמו נזק לאיטום בעבודות שהם עצמם ביצעו על גג הבניין. בנוסף, לטענתם גם לא היתה גניבה של רכוש של התובעים מהגג, אך עקב רצונם לשמור על שכנות טובה, היו נכונים לפצות את התובעים בסכום סימלי של 1,000 ₪.

6.התובעים טענו כי במהלך עבודות הבנייה של הנתבעים על הגג הם אחסנו מכשירים, ציוד וחומרי בנייה על כל הגג, וגם אלו הזיקו לאיטום.

7.הנתבעים הגישו כנגד הקבלן שבנה את היחידה הנוספת הודעת צד ג', ובה טענו כי על הקבלן יהיה לשפות אותם בגין כל נזק שנגרם כתוצאה מפעולותיו. הקבלן לא הגיש כתב תשובה, והתברר בדיונים כי הוא למעשה חדל פרעון, וניתן כנגדו בהסכמתו פסק דין בהעדר הגנה.