זועבי נ' א.מ.צ שמש (1990) בע"מ

1. לפני תביעה כספית שהוגשה בסדר דין מהיר על סך 29,853 ₪, במסגרתה מבקש התובע לחייב את הנתבעת בנזקי רכוש שנגרמו לרכבו מ.ר 5897137 מסוג מרצדס שנת ייצור 2016 (להלן: "הרכב"), כתוצאה מאירוע בו היה מעורב הרכב בתאריך 12.10.17.

2. לטענת התובע בתאריך 12.10.17 עת נהג ברכב, בעת שהייה בנסיעה בקטע הכביש בין צומת רמת דוד לכיוון צומת נהלל, בעת ביצוע עבודות בכביש כאשר הכביש היה לאחר קרצוף, לרבות כך שבכביש הייתה מדרגה חדה וקשה ביותר לנסיעת הרכבים, כאשר הנתבעת או הקבלן המבצע או מי מטעמם ובניגוד לחוק ולתקנות והוראות הבטיחות לא היה מוצב כל שילוט מתאים בכביש, ובעת נסיעת הרכב וכתוצאה מהמדרגה החדה הרכב נפגע ונגרם לו נזק בהתאם לחוות דעת שמאי שצורפה לכתב התביעה (להלן: "האירוע").

3. התובע טען בכתב התביעה כי נגרמו לו נזקים והפסדים כמפורט להלן: שכר טרחת שמאי בסך 1,755 ₪, הוצאות משלוח התראה בסך 1,500 ₪, ירידת ערך מסחרי בסך 3,000 ₪ והוצאות נסיעה למוסך ואי נוחות בסך 3,000 ₪. בנוסף לנזקים לרכב בהתאם לחוות דעת שמאי בסך 20,598 ₪. לטענת התובע הנתבעת הציעה לשלם סכום של 8,500 ₪.

4. הנתבעת הגישה כתב הגנה וטענה כי היא קבלן תשתיות, סלילת כבישים ואחזקתם, אשר ביצעה בתקופה הרלוונטית לתביעה עבודות קרצוף וריבוד עבור נתיבי ישראל החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ במסגרת מכרז בו זכתה באזור הצפון. לטענת הנתבעת אכן עבדה בכביש בתקופה הרלוונטית, אלא שבימים 3.10.17 עד 15.10.17 הייתה הפסקה ארוכה בעבודה. עוד טענה הנתבעת כי לא תמיד ניתן לעשות את ריבוד הכביש בסמיכות לקרצופו, היינו עבודות קרצוף וריבות כביד נעשית בשלבים, כאשר בין שלב לשלב ישנו מצב בו נוצר הפרש גובה בין קטע שקורצף (בטרם רובד) לקטע שטרם קורצף. גובה זה הוא כ-5 ס"מ, וכדי למנוע קפיצה של המכוניות המגיעות אליו מבוצעת מדרגה תקנית ברוחב כל הכביש ובאורך של 80 ס"מ, כך שהשיפוע המתקבל אמור לגרום לכך שמכונית הנוסעת במהירות המותרת (60 קמ"ש) לערך לא תרגיש כלל בהפרש הגובה.

5. הנתבעת טענה עוד כי היה בשטח, עובר להפסקת העבודה ביום 3.10.17, מנהל עבודה מטעמה וכן מפקח מטעם נתיבי ישראל וכן אחראי בטיחות חיצוני, ומדבריהם ניתן ללמוד כי השיפוע הנ"ל הותקן במקום האירוע וכי היה בצידי הכביש שילוט תקין, לרבות לגבי המהירות במקום שהוגבלה ל-60 קמ"ש. לטענת הנתבעת גם מהתמונות שצרף התובע ניתן לראות שמדובר בשיפוע תקני ולא מדרגה חדה. משכך לטענת הנתבעת התובע נסע במהירות גבוהה יותר שגרמה לרכבו לקפוץ ואולי להיפגע בשעת הנחיתה, וכי התנהגותו מהווה רשלנות תורמת בשיעור 100%.

6. הנתבעת חלקה על האמור בחוות הדעת של השמאי מטעם התובע וטענה כי הוא אינו קובע שהנזק אירע עקב השיפוע הנזכר לעיל בין חלקי הכביש.

7. הצדדים זומנו לדיון. מטעם התובע העיד התובע בעצמו, העד רביע זועבי והשמאי מטעמו אלסאלח ודיע. מטעם הנתבעת העיד מר יצחק דהן מנהל העבודה מטעמה בפרויקט בו אירע האירוע נשוא התביעה וכן, השמאי אבו חוסין חוסאם. הצדדים הגישו סיכומים בכתב.

דיון והכרעה :

8. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובמכלול הראיות שבתיק ולאחר ששמעתי את העדים ועיינתי בסיכומי הצדדים , הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית ואנמק.