תא"מ 12408-08-15 הדר נ' טדלה

1.לפני בקשה מצד הנתבעת לבטל עיקול זמני שהוטל ע"י רשם ההוצאה לפועל. התובע השכיר לנתבעת מסעדה. בהסכם השכירות סוכם כי הנתבעת תמסור לתובע צ'ק ביטחון על סך של 20,000 ₪. ענייני המסעדה לא צלחו וביום 19.1.15 הגיש התובע תביעה לפינוי בסדר דין מקוצר.

2.ביום 16.2.15 התובע פתח נגד הנתבעת תיק הוצאה לפועל על סך 20,000 בטענה שצ'ק ביטחון הוא חלק מהתשלום בגין המושכר. ביום 24.3.15 החליט הרשם אסף אבני להטיל עיקול זמני במסגרת הוצאה לפועל על הנתבעת. בתיק ההוצאה לפועל הוגשה התנגדות לביצוע שטר והבקשה הועברה לבית משפט זה למתן החלטה. ביום 17.12.15 קיבלה כב' הרשמת הבכירה בלהה יהלום החלטה לפיה התנגדות לשטר מתקבלת וכי התובענה תידון לפי תקנות סדר דין מהיר.

3.לטענת המבקש ברגע שהתקבלה החלטה שהדיון יעבור לסדר דין מהיר צריכה החלטת ההוצאה לפועל להתבטל.

4.לטענת המשיב אין בתקנות ההוצאה לפועל לרבות תקנה 108 לתקנות ההוצאה לפועל כל הוראה לפיה כאשר מתקבלת ההתנגדות ייסגר תיק ההוצאה לפועל או יתבטלו הליכי העיקול שהוחל בהם בהוצאה לפועל.

דיון והכרעה 

5.תקנה 362 מתנה מתן סעד זמני בהתקיימות שלושה תנאים עיקריים: (א) קיומה לכאורה של עילת תביעה; (ב) מאזן נוחות, לפיו יש לבחון את הנזק מאי מתן הצו לעומת הנזק מנתינתו וכן נזק שעלול להיגרם לצד שלישי; (ג) שיקולי צדק ויושר. שאלה חשובה נוספת היא סוגיית ההכבדה. את ההכבדה על-פי תקנה 374(ב) יש לבחון על-פי יכולתו של זוכה פוטנציאלי לממש את זכייתו. שאלה זו הינה תמיד תלוית נסיבות ואינה פרי קטגוריות מוחלטות. הוכחת מעשי הברחה עשויה לבסס טענת הכבדה, כמו גם העדר יכולתו הכלכלית של נתבעת, אך לעיתים גובה סכום התביעה עשוי להוות אינדיקציה לקיומה של הכבדה.

6.עיקול שהוטל לבקשת התובע לפני הגשת ההתנגדות - נדון לפי חוק ההוצאה לפועל ותקנותיו, ואילו לאחר הגשת ההתנגדות - בקשה לעיקול זמני תידון לפי תקנות סדר הדין האזרחי המצויות בפרקים של "סדר דין מקוצר" ו"סעד זמני". אולם משהוגשה התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב (או התנגדות לביצוע שטר), נשאלת השאלה מה גורל עיקול שהוטל לפני הגשתה?

7.לגבי עיכוב ביצוע שטר, נאמר מפורשות בתקנה 108(ג) לתקנות ההוצאה לפועל כי כאשר ניתן סעד זמני בהליך הוצאה לפועל, יעמוד הסעד בעינו "כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת". לא קיימת תקנה דומה בתקנות ההוצאה לפועל שעניינן תביעה על סכום קצוב, אולם ברי כי זו התוצאה המתחייבת מעיכוב (ולא ביטול) של הליך ביצוע תביעה על סכום קצוב.

8.בענייננו השאלה המתבקשת היא איזו מערכת דינים תחול כאשר לאחר הגשת ההתנגדות מוגשת בקשה לביטול עיקול שהוטל לפני מועד הגשת ההתנגדות. על בקשה לביטול עיקול מסוג זה, שהוטל בטרם הוגשה התנגדות לביצוע שטר, אמר השופט רובינשטיין בפסקה י' ברע"א 7815/09 דוד נ' אקסלנס (פורסם בנבו, 3.11.09):

"למקרה שלפנינו, שעניינו בקשה לביטול סעד שניתן טרם הגשת התנגדות, לא הותאם, ככל הנראה, הליך פרוצדורלי מפורש בחוק או בתקנות. הסעד ניתן מתחילה בהתאם לחוק ההוצאה לפועל, אולם הבקשה לביטולו הוגשה לפני ערכאה הנשלטת על-ידי תקנות סדר הדין האזרחי. בסופו של יום, כך דומה, על בקשה זו להידון בכפוף לתקנות סדר הדין האזרחי ובהתאם להוראות המצויות בהן, כדי להחיל על הנתבעת את מכלול ההגנות שמקנות לו התקנות".

9.דברים אלה יפים אף לגבי בקשה לביטול עיקול שניתן טרם הגשת התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב. אמור מעתה: בקשה לביטול עיקול כזה תידון על-פי תקנות סדר הדין האזרחי, כשם שהייתה נדונה על-פיהן בקשה לביטול עיקול שהוטל לאחר שהוגשה ההתנגדות (ראה תא"מ 589-06-13 ברוש נ' סלמון).

10.במסגרת הדיון בבקשה לביטול צו עיקול זמני, נטל השכנוע מוטל על מגיש הבקשה למתן הצו, ורואים את הצד שכנגדו ניתן הצו במעמד צד אחד כאילו זומן מלכתחילה לדיון בבקשה בעניין זה (אורי גורן, סוגיות בסדר הדין האזרחי, מהדורה עשירית, תשס"ט, הוצאת סיגא, בעמוד 570). מכאן- אני קובע שנטל השכנוע מוטל על התובע ולא על הנתבעת.

11.יש להדגיש, כי התנאים להטלת עיקול זמני נבחנים על רקע המגמה הכללית שלא ליתן צו עיקול על דרך השגרה, לאור הפגיעה האפשרית בזכות הקניין של הנתבעתים (רע"א 6614/06 כפרית תעשיות (1993) בע"מ נ' ICC INDUSTRIES, פורסם בנבו). בהקשר זה אף נשמעה העמדה, כי באיזון שבין האינטרס של התובע להגשים את זכויותיו כפי שייקבעו בפסק הדין, לבין האינטרס של הנתבע שזכות הקניין שלו לא תפגע, יש ליתן לאינטרס הנתבע מעמד עדיף (בש"א 4459/94 סלמונוב נ' שרבני, פ"ד מט(3) 479, 482).

מעבר לקיומן של ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה, נדרש המבקש להציג ראיות מהימנות לכאורה המעידות על חשש להכבדה. בכגון דא יודגש, כי הנטל הרובץ על מבקש העיקול, הוחמר מאז חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ותיקון מס' 6 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות")(ע"א (ת"א) 2052/01 אלרוב נ' רובנר, פורסם בנבו).