תא"מ 10000-03-16 ציר הסעות ותיור (פסגות מינוף והובלה) בע"מ נ' א.ע.מ. עבודות עפר שיש ואבן בע"מ

1.מונחת לפניי תביעה כספית על סך של 15,238 ₪ בגין אי תשלום עבור ביצוע הובלה שביצעה התובעת עבור הנתבעת, על פי הזמנתה. התובעת היא חברה שעיקר עיסוקה הוא מתן שירותי הסעות והובלות כבדות. הנתבעת היא חברה שעיקר עיסוקה הוא מתן שירותי עבודות עפר.

2.על פי הנטען בכתב התביעה, הנתבעת הזמינה מהתובעת שירותי הובלה (העברת קרוואנים באמצעות משאית עם מנוף) והתחייבה לשלם סך של 39,608 ₪. הנתבעת שילמה לתובעת אך סכום של 25,000 ₪ ונותרה חייבת בתשלום שבגינו מוגשת התביעה. התובעת הציגה שטרות מטען כהוכחה לביצוע עבודתה אשר בעבורם לא ניתן כל תשלום, כשזו ביצעה את העבודה לשביעות רצונה של הנתבעת.

3.הנתבעת מנגד, מבקשת לדחות את התביעה. לטענתה, הסכום ששילמה על סך של 25,000 ₪ היווה תשלום לאחר "גמר חשבון" עבור כל עבודות שבוצעו על ידי התובעת. זאת, לאחר ביצוע קיזוז הפסדיה לנוכח התנהלותה של התובעת ולאחר שנתוודע לה כי שעות העבודה שנטען לביצועם אינן השעות שבוצעו בפועל. בהתייחס לשטרות המטען גופם, טענה כי אלה אינם חתומים על ידה ומשכך אין כל בסיס לטענת התובעת כי היא התחייבה לשלם לה.

4.לגופם של דברים, טענה כי בשל תקרית לא נעימה שקרתה במקום ביצוע העבודה (ביום 4.9.2014), החליט נהג המנוף מטעם התובעת "לברוח מהמקום", תוך השארת כל הציוד ללא מפעיל, כך שהעבודה בוצעה בפועל מאוחר יותר עת הגיע מפעיל אחר תחתיו. בעניין זה הדגישה, כי מנוף אחד לא יכול לעבוד לבד אלא נדרשים שני מנופים. כתוצאה מכך, נגרם לה נזק רב והיא נמנעה מלחתום על שטר המטען לאישור ביצוע העבודה. חרף זאת, התובעת חייבה אותה עבור יום עבודה מלא.

במקרה אחר, הרי שבשל תקלה טכנית שבגינה השלט לא עבד (ללא טעינה וללא מטען), העבודה ביום 3.9.2014 התעכבה בשלוש שעות עד שהתובעת דאגה לשלוח שלט תקין. כמו כן, יום עבודה בשטח מתחיל בשעה 8:00 אך בפועל וכפי שמצוין בשטר המטען הגיע המנוף רק בשעה 10:00 וכל אותה העת המתינו הפועלים של הנתבעת בשטח ללא מעש. כתוצאה מכך, נגרם לנתבעת נזק עקב עיכוב משמעותי בהספק העבודה הנדרש באותו היום הרלוונטי לאירוע. חרף זאת, התובעת חייבה את הנתבעת עבור יום עבודה מלא.

עוד ציינה, כי ברוב ימי העבודה הגיעו מפעילי המנוף מטעם התובעת באיחור משמעותי ויצאו להפסקות מרובות ללא רשות.

משכך, סוכם בין הצדדים על תשלום בסך של 25,000 ₪, דבר המוכחש על ידי התובעת.

הנתבעת הוסיפה כי קיימת סתירה בשטרי המטען, הואיל ושטרי המטען לפי שיטת התובעת הם עוקבים בזה אחר זה ונרשמו באותה תקופת זמן ואילו על פי התאריכים הרשומים על שטרות המטען, לא כך הדבר מאחר ועל חלקם (לאו בימים הנטענים), נרשמה שנת 2014 ועל היתר שנת 2016.