פאר נ' דורון

לפניי תביעה לפינוי מושכר.

1. התובע הוא הזכאי להירשם כבעלים של הזכויות בבניין ברחוב חבשוש 32, בתל-אביב הידוע כחלקה 55 בגוש 7001 ("הבניין"). הנתבע הוא דייר מוגן באחת מיחידות הבניין, בהתאם להסכם שכירות מיום 13.4.1973. בהסכם זה מוגדר הנכס המושכר כ"חנות ומחסן" ("החנות"). מטרת השכירות היא: "חנות לפרוק בשר וטחינת בשר". התביעה אינה עוסקת במושכר המוגן. נוסף על החנות שכר הנתבע מהבעלים הקודם, המנוח אלי שאול ז"ל (לאחר לכתו, מיורשת עיזבונו – מזל שאול) יחידה נוספת, בשטח של כ – 16 מ"ר, שמשמשת אותו למחסן ("המחסן"). המנוח אלי שאול ז"ל השכיר את המחסן לנתבע בשכירות שאינה מוגנת, בהסכמי שכירות לתקופות קצובות של שישה חודשים כל אחת, בהסכמים בהם צוינו, בין היתר, ההוראות הבאות:

   "בלתי מוגנת" (צד שמאל, למעלה).

   "השוכר מצהיר כי ידוע לו כי החדר המושכר לו בזה הוא נכס פנוי במון סעיף 9 לחוק הגנת הדייר [...] והשוכר אינו דייר מוגן [...]" (סעיף 23 למסמך "תנאים מיוחדים נוספים").

   "תקופת השכירות היא למשך 6 חדשים החל מיום [...] וכלה ביום [...] והשוכר מתחייב לפנות את החדר מכל אדם וחפץ עד יום [...] ולהחזיר את החזקה בחדר לידי המשכיר כשהוא במצב תקין ונקי מחובות" (סעיף 24 למסמך "תנאים מיוחדים נוספים").

   "מטרת השכירות היא לאחסנת מקררי בשר בלבד [...]" (סעיף 25 למסמך "תנאים מיוחדים נוספים").

   הסכמי השכירות ביחס למחסן (אשר הוצגו בהליך) מתייחסים לתקופות הבאות: מיום 14.2.1997 ועד ליום 14.2.1998 (נ/1); מיום 14.2.2003 ועד ליום 14.8.2003; מיום 14.8.2003 ועד ליום 14.2.2004; מיום 14.2.2004 ועד ליום 14.8.2004; מיום 15.2.2007 ועד ליום 18.8.2007; מיום 14.8.2008 ועד ליום 15.2.2009; מיום 15.2.2009 ועד ליום 14.8.2009; מיום 15.8.2009 ועד ליום 14.2.2010; מיום 15.2.2010 ועד ליום 14.8.2010; מיום 15.8.2010 ועד ליום 14.2.2011.

    

2. התובע טוען כי לאחר שהוא הודיע לנתבע על סיום תקופת השכירות בקשר עם המחסן, על הנתבע להשיב את החזקה בו לתובע.

    

3. הנתבע מאשר כי המחסן הושכר לו במסגרת שכירות חופשית, אלא שמדובר לטענתו ב"שטח נלווה שהגשים פעילות העסק" (סעיף 7 לכתב ההגנה). אם תושב החזקה במחסן לתובע "ייקבע "גזר דין מוות" על החנות, אותה מפעיל הדייר המוגן יחד עם בתו [...]" (סעיף 7 לכתב ההגנה). המחסן, כך נטען, משמש את מטרת השכירות המוגנת, ולמעשה הוא זכאי להוסיף ולהחזיק בו כל עוד הוא מוסיף לשכור מהתובע את החנות, כך מכוח סעיף 2 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972 ("חוק הגנת הדייר"), שקובע כי "חוזה זה חל על שכירות של בנין או של חלק מבנין ושל חצר או גינה המשמשות את מטרת השכירות".