תא"ח 40705-05-15 ו. נ' פלוני

מבוא

1. לפני תביעה לפינוי מושכר בהתאם להוראות פרק טז 4 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי"). נושא התביעה הוא דירה הנמצאת ברח' **** בירושלים (להלן: "המושכר").

2. על פי המפורט בכתב התביעה רכשה התובעת את המושכר ביום 3.6.10, והשכירה אותו לנתבע ולרעייתו, שהיא נכדת התובעת (להלן- "הנכדה"), על פי הסכם שכירות מיום 16.9.10 (להלן: "הסכם השכירות").

3. בין הנתבע (שהוא עו"ד במקצועו), לבין הנכדה מתנהלים הליכי גירושין שבמסגרתם מתנהלים כיום מספר הליכים משפטיים בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים, ביניהם ההליכים כדלהלן: ביום 15.2.15 הגישה הנכדה תביעות בגין מזונות ומשמורת (תמ"ש 32234-02-15, 32185-02-15); ביום 29.5.15 הגיש הנתבע תביעה לאיזון משאבים ופירוק שיתוף, ותביעה לסעד הצהרתי שנושא המושכר (תמ"ש 56481-05-15; להלן : "התביעה בגין המושכר").

4. לאור הרלוונטית של התביעה בגין המושכר לענייננו, אפרט בקצרה את ההליכים בעניינה בפני כב' השופט איתי כץ:

   • ביום 1.4.15 הוצא צו הגנה במעמד צד אחד על פי בקשת הנכדה ועל פיו הורחק הנתבע מהמושכר;

   • הנתבע ביקש שיינתן צו עשה המופנה לתובעת ולנכדה שיאפשר לו להיכנס למושכר, ובית המשפט נעתר לבקשה זו. כאשר שב הנתבע למושכר מצא שמנעולי המושכר הוחלפו ונתלה שלט על הדלת המציין שהתובעת מתגוררת בו. בימים 31.5.15 ו- 9.6.15 התקיימו בבית המשפט לענייני משפחה דיונים באשר לצו וביום 10.6.15 ניתנה החלטה המותירה את הצו על כנו. בסעיפים האחרונים של ההחלטה נקבע כי "החלטה זו תעמוד בתוקפה עד אשר המותב הדן בתביעת הפינוי יחליט לשנותה ככל אשר ימצא לנכון לפי בקשה של מי מהצדדים שתוגש לו, או לפי ראות עיניו. מאחר שצוין כי על פי המצב הקיים ערב פתיחת ההליכים המשפטיים י... לא שילם דמי שכירות לסבתא מזה "תקופה ארוכה", אינני מורה על תשלום דמי שכירות חודשיים לסבתא. עם זאת, על המבקש להפקיד ערבון בסך 15,000 ₪ בקופת בית משפט השלום, לשיפוי המשיבה 2, בתוך 7 ימים, כתנאי להמשך תוקפו של צו זה. ברי, כי המותב הדן בתביעת הפינוי רשאי לשנות גם חלק זה של ההחלטה ככל שימצא לנכון".

   • ביום 31.5.15 הגיש הנתבע בקשה לצרף את התובעת כנתבעת נוספת. ביום 16.6.15 נדחתה בקשתו. בהחלטה נקבע כי "הליך של תביעת פינוי מתקיים כבר בבית משפט השלום ובמסגרתו יש להניח תתבררנה זכויות הצדדים ואין מקום גם לקיים דיון כפול בעניין". הנתבע הגיש בקשה לבטל את ההחלטה האמורה. ביום 28.6.15 ניתנה החלטת כב' השופט כץ כדלהלן: "לאחר ששבתי ועיינתי בטענות הצדדים, לא מצאתי לשנות מהחלטתי מיום 16.6.2015. הסעד העיקרי המבוקש בתובענה זו הוא אופן חלוקת הרכוש בין בני זוג, כאשר שאלת הבעלות בזכויות בדירה היא שאלה אגבית בלבד להליך זה. נכון ויעיל לברר את שאלת הבעלות בדירה בהליך נפרד כשאלה עיקרית בו (ואינני מביע עמדה באשר לבית המשפט המוסמך לדון בתובענה זו, וזה גם תלוי מי יהיו הצדדים לאותו הליך) לפיכך בשלב זה, יש מקום לנהל שתי תביעות נפרדות: תביעה העוסקת בפירוק שיתוף בין בעל ואשתו בפני בימ"ש זה; תביעה העוסקת בפינוי מן הדירה ובחזקה בדירה בין האיש והסבתא, ואין מקום לצרף את תביעת הפינוי המתבררת בבימ"ש השלום לבירור במסגרת תיק פירוק השיתוף בבימ"ש זה. לפיכך, ההחלטה מיום 16.6.2015 בעינה עומדת".

   • על ההחלטה שדחתה את צירוף התובעת כנתבעת נוספת הגיש הנתבע, ביום 10.8.15, בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים (רמ"ש 20282-08-15; להלן: "בקשת רשות ערעור"). הבקשה טרם נדונה.