ת"ת
בית משפט השלום פתח תקווה
|
7222-04-16
27/11/2016
|
בפני השופטת הבכירה:
ניצה מימון שעשוע
|
| - נגד - |
תובע:
בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ
|
נתבע:
משה (מקס) אבן חן
|
| החלטה |
בפני התנגדות לביצוע תביעה בסכום קצוב.
התביעה הינה בגין יתרת חוב בחשבון עו"ש של הנתבע בבנק התובע סניף גבעתיים.
התובע הציג את דפי חשבון העו"ש של הנתבע, בו נצברה יתרת חוב בסך 10,147 ש"ח נכון ליום 16.12.15.
מדפי החשבון שהוצגו עולה כי החשבון נפתח במאי 2015 כחשבון זכותי. בחשבון אושרה, סמוך לאחר פתיחתו, מסגרת אשראי בסך 1,000 ש"ח. החשבון התנהל בתוך מסגרת האשראי עד חודש אוקטובר 2015, בו החלו להיווצר יתרות חובה בסכומים של אלפי שקלים. ב-16/10/15 נשלחה לנתבע התראה על חריגה והבנק החל להחזיר שיקים. ב-25/10/15 נשלח לנתבע מכתב התראה על החוב בחשבון בסך 7,121 ש"ח ודרישה לפרעונו. מסגרת האשראי בוטלה בנובמבר 2015 והחשבון נכנס להגבלה עקב החזרת 10 שיקים.
הנתבע הגיש התנגדות לביצוע התביעה. לטענתו, הובטחו לו כמה פעמים ע"י מנהלת הסניף מסגרת אשראי מוגדלת ל-10,000 ש"ח וכרטיס אשראי במסגרת מוגדלת של 5,000 ש"ח, אך זאת בתנאי שיפקיד כספים בחשבון וייצור בטחון לחשבון ע"י פתיחת תכנית חסכון. הנתבע טען כי על סמך ההבטחות להגדלת המסגרות משך שיקים, אך בפועל לא קוימו ההבטחות, וזאת לאחר שהנתבע כבר פיזר את השיקים.
הנתבע אישר כי לא הפקיד כספים בתקופה הרלוונטית (מחודש אוקטובר ואילך אין כל הפקדה בחשבון וכל הפעולות בזכות הן החזרות שיקים ע"י הבנק). הנתבע אף לא פתח תכנית חסכון, וגם לא התכוון לפתוח, כפי שהצהיר בפה מלא.
ממילא, לא התקיים הבסיס הסובייקטיבי לציפיה מצידו של הנתבע, כי מסגרת האשראי תוגדל, מאחר שהבנק הבהיר כי הגדלת המסגרת תלויה בתזרים הפקדת כספים או ביצירת בטוחות – התניה שהינה עניינית וסבירה. כמו כן, הנתבע משך את השיקים בטרם הוגדלה מסגרת האשראי, וללא שהתקיים בסיס לציפיה להגדלתה, ועל כן נטל ביודעין את הסיכון כי לא יהיה לשיקים כיסוי.
לפיכך אין בטענת הנתבע כדי להקים ולו לכאורה טענת הגנה ביחס לחוב בחשבון, הנובע מפעולות שביצע הנתבע.
טענה נוספת של הנתבע היא ביחס לריביות ועמלות שבהן חוייב החשבון והגדילו את יתרת החובה. אכן, החשבון חוייב בעמלות בגין החזרות השיקים והוראות קבע, על מכתב ההתראה ובריביות על יתרת החובה שלא נפרעה. לא נטען ולא הוכח, ולו לכאורה, כי חיובים אלה הינם בניגוד לתנאי ההתקשרות בין הבנק לנתבע, או כי היו שיקים/הוראות קבע שהוחזרו שלא כדין.
לפיכך לא הועלתה טענת הגנה שיש בה להוות הגנה לכאורה מפני התביעה.