ת"ת 5152-11-13 עירית טבריה נ' פדידה

בעניין: בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הפקדה

1.ביום 23/5/13 הגישה התובעת כנגד הנתבע ללשכת ההוצאה לפועל תביעה על סכום קצוב בסך של 42,649 ₪. ביום 17/10/13 הגיש הנתבע התנגדות ובקשה להארכת מועד אשר הועברה לבית המשפט והביאה לפתיחת תיק זה.

2.ביום 23/2/14, לאחר עיון בטיעוני שני הצדדים, נדחתה ההתנגדות בכל הנוגע לסך של 21,389 ₪, כאשר לגבי יתרת סכום התביעה, ניתנה לנתבע רשות להתגונן בכפוף להפקדת הסך של 10,000 ₪ בקופת בית המשפט לא יאוחר מיום 23/5/14.

3.הנתבע לא הפקיד את הסך של 10,000 ₪ במועד שנקבע למרות שקיבל את החלטתי מיום 23/2/14 ביום 26/2/14. לפיכך, ניתן ביום 27/5/14 פסק דין המורה על דחיית ההתנגדות במלואה ומחייב את הנתבע לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך של 10,000 ₪.

4.ביום 26/1/15 הגיש הנתבע את הבקשה שבפניי לביטול פסק הדין. הנתבע טוען כי לאחר בדיקה מעמיקה גילה לאחרונה ששילם את כל חובו לעיריית טבריה במסגרת הסכם פשרה שנחתם בין התובעת לבין כונס הנכסים עו"ד חזי חכם. הנתבע טוען כי התובעת ידעה על הסכם הפשרה והסתירה את קיומו מרשם ההוצאה לפועל תוך שהיא מבצעת כלפיו פעולת תרמית ורמיה. הנתבע טוען כי הוא עצמו לא ידע על הסכם הפשרה ולכן לא טען אודותיו במסגרת ההתנגדות. במישור המשפטי מבסס הנתבע את טענותיו על סעיף 55(ג) לחוק החוזים. כמו-כן מפנה הנתבע להלכות שעניינן ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד.

5.ביום 2/2/15 הוגשה תגובת התובעת המתנגדת לבקשה. עותק שלם של התגובה הוגש לתיק ביום 3/3/15 בעקבות החלטתי מיום 25/2/15. על פי החומר המצוי בתיק, עותק שלם של התגובה נמסר לנתבע סמוך למועד הגשתה. התובעת טוענת כי הבקשה הוגשה באיחור ללא טעם מיוחד. עוד נטען כי הנתבע לא סיפר לבית המשפט כי ביום 19/1/15 הגיש בקשה נוספת להארכת מועד להגשת התנגדות מאותם טעמים אשר פורטו בבקשה זו ובקשתו נדחתה על הסף. ב"כ התובעת טוען כי בקשה זו נועדה לעקוף את החלטת רשם ההוצאה לפועל. לגופו של עניין, נטען כי הסכם הפשרה אותו הציג הנתבע מתייחס לנכס בגוש 15017 חלקות 51 ו – 52 כאשר תביעת התובעת כללה חובות בגין שלושה נכסים אחרים. דהיינו, התביעה בתיק זה לא התייחסה כלל לנכס נשוא הסכם הפשרה המוזכר בבקשת הנתבע. עוד נטען כי כל הסכומים ששולמו במסגרת הסכם הפשרה, זוכו בכרטסת של אותו נכס אצל התובעת.

6.ביום 25/2/15 הוגשה תשובת הנתבע לתגובת התובעת.

נטען כי לתגובה צורפו מסמכים שאינם שייכים כלל לנתבע אלא לפנחס ונורית חגג .

נטען כי התובעת לא מסרה פירוט לגבי החובות וחלוקת התשלומים ששולמו בין עו"ד חכם לבין עו"ד שילנסקי . נטען כי הנתבע מעולם לא החזיק בנכס בגוש 15017 הנזכר בס' 8 לתגובה . נטען כי עובדת העדר חוב מוכחת בהפקת אישורי טאבו לנכס של הנתבע , שכן אישורים אלו אינם מופקים כאשר קיים חוב . נטען כי החובות להם טוענת התובעת התיישנו . נטען כי התובעת לא צירפה את הכרטסת של הנתבע , של עו"ד חכם ושל עו"ד שילנסקי לתמיכה בטענותיה בכל הנוגע לייעוד הכספים ששולמו . נטען כי התובעת נמצאת בחדלות פרעון ומונה לה חשב מלווה לאור התנהלות פסולה כאשר כספים נעלמים באין מפריע . נטען כי בית משפט השלום בחיפה ורשם ההוצל"פ מתחו ביקורת על התובעת . בסיפת התשובה ביקש הנתבע לפטור אותו מהפקדת ערובה וכן לקיים דיון בבקשה לשם הפרכת טענות התובעת .

7. לאחר ששקלתי טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות , שכן לא התקיימו החריגים המאפשרים לבית המשפט שנתן החלטה לאחר שמיעת שני הצדדים , לשנות את תוצאת החלטתו .