ת"ק 9516-04-16 אשכנזי נ' גינדי החזקות דירות יוקרה בע"מ

לפני תביעה בקשר לנזקים בדירה שרכשה התובעת מהנתבעת.

כנטען בכתב התביעה, לאחר שבשנת 2010 נכנסה התובעת לדירה שרכשה מהנתבעת מספר שנים קודם לכן נתגלו מספר ליקויים בדירה. התביעה מתייחסת לליקוי המתבטא ברטיבות בקיר הסלון – בקשר אליו פנתה התובעת לנתבעת פעמים רבות עד שלאחר ארבע שנים, ומשנואשה מטיפול הנתבעת בפניותיה, תיקנה אותו באופן עצמאי.

מנגד, הנתבעת טוענת כי שעתה לכל פניותיה של התובעת בקשר לדירה וביצעה בדירה תיקונים שונים. הנתבעת אף מפנה לאישור שהגישה התובעת ולפיו בוצעו התיקונים לשביעות רצונה (אולם יצוין שביחס לצינור בסלון הסתייגה התובעת בכתב מן האישור עליו חתמה). לטענת הנתבעת, האחריות לטענות נשוא כתב התביעה מוטלת על כתפי הקבלן המבצע והיה על התובעת למצות את ההליכים נגדו בטרם פנתה לנתבעת.

הנתבעת הפנתה את בית המשפט לס' 10.1 בהסכם המכר בו נקבע כי האחריות לליקויים ולפגמים תחול על הקבלן המבצע, ואולם נקבע גם כי "הסבת האחריות לקבלן המבצע כאמור לעיל לא תפטור את המוכר [הנתבעת] מאחריותו [לפי ס' 10.7 להסכם]". בס' 10.7 נקבע כי הקונה (התובעת) מתחייב להמנע מלתבוע את הנתבעת לפני מיצוי עילתו מול הקבלן המבצע – ובשים לב לכך שהוראות ס' 10.7 מתייחסות למצב בו הסבה הנתבעת לתובעת את ההתחייבויות שקיבלה מקבלני המשנה ולאחר שהודיעה הנתבעת על הסבת ההתחייבות כאמור.

עוד נטען כי האחריות בקשר לתקופת הבדק בגין ליקויי רטיבות היא שלוש שנים ולאחר מכן על התובעת להוכיח כי הליקוי מקורו בתכנון, בעבודה או בחומרים – ולטענת הנתבעת, לא עמדה התובעת בנטל זה.

באשר לטענה בדבר תקופת הבדק - בחוק המכר (דירות) נקבע כי תקופת הבדק תחל בעת העמדת הדירה לרשות הקונה. על פי כתב התביעה, הועמדה הדירה לרשות התובעת בחודש אפריל 2010 ומשמע כי תקופת הבדק הסתיימה באפריל 2013. מנספחי כתב התביעה ניתן ללמוד על פניות שנערכו מצד התובעת, באמצעות בנה, מיולי 2013 אולם מכתב התביעה עולה כי במשך כל השנים מאז קיבלה לידיה התובעת את הדירה פעלו בה בעלי מקצוע מטעם הנתבעת. לא שוכנעתי שעלה בידי הנתבעת לסתור את טענת התובעת כי פנתה אליה עוד במהלך תקופת הבדק.

באשר לאחריות הקבלן המבצע – לטענת התובעת, הנתבעת הכירה בכך שהקבלן המבצע לא מעניק את השירותים הנדרשים ועד מטעמה של התובעת אף טען שבין הנתבעת לבין הקבלן מתנהלים הליכים משפטיים בקשר לכך. העד, חבר ועד הבית בבית התובעת, ציין שישנם כמה שכנים בבניין הסובלים מבעיות דומות. לא עלה בידי הנתבעת לשלול את הטענה שיצרה, למעשה, מצג ולפיו אין על התובעת לפרוס טענותיה בפני הקבלן המבצע משזה אינו מעורב עוד בבניין ואינו פועל עוד מטעם הנתבעת.

נוכח האמור, שוכנעתי שעלה בידי התובעת להרים את הנטל המוטל עליה באופן שהתביעה נגד הנתבעת תתקבל – אולם רק באופן חלקי. נוכח אי הוכחת מלוא ראשי הנזק של סבל ואי נוחות והדרישה לפיצוי לדוגמה בגין הסחבת בטיפול, מצאתי לקבל את התביעה באשר לרכיבים אלו רק באופן חלקי.

הנתבעת תשלם, איפוא, לתובעת סך 6,000 ₪, בצירוף אגרת משפט בסך 125 ₪ והוצאות משפט בסך 275 ₪ נוספים – ובסה"כ 6,400 ₪.

הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל.

המבקש לערער על פסק הדין רשאי להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, מחוז מרכז לוד, בתוך 15 ימים.