ת"ק 894-02-12 ידגרוב נ' מונדר

לפניי תביעה שעניינה תאונת דרכים אשר התרחשה ביום 28.7.2011 בין רכב התובע, לבין משאית הנהוגה על ידי הנתבע (להלן: "התאונה").

1.על-פי גירסת התובע, נסע ברכבו בנתיב האמצעי מבין שלושה נתיבים לצורך נסיעה ישר מכיוון מערב למזרח. משאית הנהוגה על ידי הנתבע החל מנסה לפנות שמאלה לעבר הנתיב המאפשר פניה שמאלה. שעה שרכב התובע נעצר בשל מופע אור אדום, בלמה המשאית ופגעה באמצעות חלקה הימני קדמי בחלקו האחורי שמאלי של רכב התובע.

2.משכך, תובע התובע, הסך של 4,967 ₪ נזק לרכבו על פי חוות דעת שמאי וכן הסך של 580 ש"ח בגין שכר טרחת שמאי.

3.מנגד, הנתבע טוען כי רכב התובע הוא אשר סטה מנתיב נסיעתו שמאלה לעבר נתיב נסיעתה של המשאית ופגע בה.

4.לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, מצאתי כי התובע הרים את הנטל המוטל על כתפיו לצורך הוכחת תביעתו על פי מאזן ההסתברויות. ואנמק.

5.ראשית, גירסתו של התובע מהימנה עלי מגירסתו של הנתבע. על פי גירסת התובע רכבו עצר במופע אור אדום, ונהג המשאית, אשר נסע בנתיב השמאלי, בו היה מופע אור ירוק והתנועה בו היתה עמוסה, לא בלם, ופגע בחלקו האחורי של רכב התובע. כמו כן, גירסתו של התובע סבירה מגירסתו של הנתבע, שעה שלו היה מבקש התובע לסטות לעבר הנתיב השמאלי, לא סיר כי היה בולם את רכבו, אלא ממשיך ונוסע שכן היה כאמור מופע אור ירוק (עמוד 4 לפרוטוקול בשורות 26-27).

6.שנית, תמונות הנזק של רכב התובע, ולפיהן נפגע בחלקו האחורי שמאלי תומכות בגירסת התובע. טענת הנתבע ולפיה הפגיעה היתה קלה ביותר אין בה כל ממש, שכן אף אם הפגיעה היתה קלה, הרי שפגיעה משאית ברכב פרטי ולו קלה, יכולה להסב לרכב נזק גדול מהנזק הנראה לעין בטרם פירוק הרכב.

7.לאור כל האמור לעיל, התובע עמד בנטל המוטל על כתפיו להוכחת תביעתו.

8.לפיכך, אני מקבלת את התביעה.

9.הנתבע ישלם לתובע הסך של 4,967 ₪ בגין הנזק עלפי חוו דעת השמאי וכן הסך של 580 ₪ בגין שכר טרחת שמאי. סכומים אלו ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.