סולומון ליאני נ' יובל לבני נשים בע"מ

לפניי בקשת התובעת לביטול פסק דין שמחק את התביעה מחמת חוסר מעש. לטענת התובעת, עת הגיעה היום למזכירות בית המשפט כדי לברר מדוע התיק נסגר, נמסר לה שהדבר נבע מהיעדר היכולת לאתר את הנתבעת. לטענתה, לא קיבלה הודעות בנושא.

אפתח ואציין כי הנטל מוטל על תובעת לעקוב אחר התביעה שהגישה, כמו גם אחר ההחלטות שמתקבלות במסגרתה. למרות האמור, בתיק זה בית המשפט השקיע משאבים מערכתיים לא מבוטלים על מנת ליידע את התובעת כי לא הוגש כתב הגנה וציין כי על התובעת לדאוג להמציא לנתבעת את כתב התביעה (ר' החלטה מיום 9.5.18). בהיעדר התייחסות שב ותיזכר בית המשפט את התובעת אודות חובתה להמציא את כתב התביעה לידי הנתבעת, האריך לתובעת (מיוזמתו) את המועדים לשם כך ואף התריע כי באין מעש – תישקל מחיקת התביעה מחמת חוסר מעש (ר' החלטה מיום 19.6.18). לאחר כל האמור, ומשלא נעשה דבר – ביום 15.7.18 ניתן פסק דין המורה על מחיקת התביעה מחוסר מעש.

עיון בתיק מלמד כי החלטותיו של בית המשפט הומצאו לתובעת אל אותה כתובת שמסרה בכתב התביעה ואשר אליה גם נשלח הזימון לדיון בתביעה. התובעת מציינת רק כעת ובשולי בקשתה כתובת שונה מזו שציינה בכתב התביעה. לא זו בלבד שהתובעת קפאה על שמריה ולא עשתה דבר אקטיבי לבירור סטטוס הטיפול בתביעתה עד ימים ספורים לפני המועד שזכרה כי נקבע לדיון, אלא שטענה באופן סתמי כי לא התקבלו בידיה החלטותיו הקודמות של בית המשפט, ציינה כתובת אחרת למשלוח החלטות ולא סיפקה כל הסבר מניח דעת לכך שלא עדכנה את המערכת קודם לכן אודות שינוי הכתובת. עוד יש להוסיף, כי לצד משלוח החלטות בית המשפט בדואר הרשום לכתובת שסיפקה בכתב התביעה, בית המשפט הורה למזכירות לעדכן את התובעת טלפונית אודות החלטותיו והמזכירות פעלה ליישום החלטות בית המשפט כלשונן, אך משלא טרחה התובעת לצרף מספר טלפון, לפחות ההחלטה מיום 19.6.18 (אך גם החלטה מאוחרת יותר) נשלחה אל התובעת גם בכתובת המייל שלה כפי שהיתה מצויה במערכת.

מיותר לציין כי התובעת אף לא מצרפת לבקשתה תצהיר לאימות טענותיה העובדתיות בדבר אי הידיעה אודות החלטותיו הקודמות של בית המשפט.

סיכומם של דברים הוא אפוא, כי בתיק זה הושקעו החלטות שיפוטיות ומאמצים מערכתיים לא מבוטלים על מנת "לרדוף" אחר התובעת ולתזכר אותה במה שעל פני הדברים אמור להיות לכל תובעת מובן מאליו – הוא חובתה של תובעת לקדם את תביעתה ולעקוב אחר אופן ניהולה.

לאור האמור, לא מצאתי בבקשה כל טעם שמצדיק ביטולו של פסק הדין. כפי שצוין בפסק הדין, התובעת רשאית לשוב ולהגיש תביעתה מחדש, בכפוף להוראות כל דין ולתשלום אגרה כנדרש, תוך תקווה כי בזו הפעם תדאג לעקוב אחר תביעתה ואחר ההחלטות השיפוטיות שתינתנה במסגרתה.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ג אב תשע"ח, 25 יולי 2018, בהעדר הצדדים.