ופרינסקי נ' צור

1.תביעה קטנה לתשלום סך של 33,500 ₪ בטענה כי הנתבע השמיץ את התובע ואף ביצע כנגדו עוולת לשון הרע עת שלאחר אירוע תאונתי בו היו מעורבים הצדדים טען הנתבע במסגרת דיווח שמסר לחברת הביטוח שלו כי התובע היה שתוי.

2.מלבד טענות הנתבע כי התובע מנוע מהגשת התביעה משלא עתר לפיצול סעדים במסגרת התביעה הקודמת שהתבררה בעניין נזקי רכבו כתוצאה מהאירוע התאונתי, הרי שלעמדתו כלל אין מדובר בהשמצה או לשון הרע, אין מדובר בפרסום ומכל מקום המדובר בדיווח לגיטימי ונדרש לחברת הביטוח, שנעשה בתום לב ולאור התרשמותו הסובייקטיבית.

3.לאחר ששקלתי בטענות הצדדים ושמעתי את העדויות בפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

יצוין, כי מאחר שמצאתי כי דין התביעה להידחות לגופה, לא מצאתי להתמקד בשאלה באם היה על התובע לבקש פיצול סעדים במסגרת תביעת הרכוש כאשר תביעה זו מתבססת על עילה שונה.

בהתאם להוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, פסק הדין יהיה מנומק בצורה תמציתית.

4.תחילה יצוין כי ספק בעיני באם ניתן להגדיר את הדיווח שדיווח הנתבע לחברת הביטוח שלו, במסגרת חובתו לדווח לאחר קרות אירוע תאונתי, כלשון הרע במובנו הנכון בחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 (להלן: "החוק"), שכן מדובר כאמור בדיווח לחברת הביטוח ומכתב התשובה של חברת הביטוח המתבסס על אותו דיווח נשלח לתובע בלבד.

5.יחד עם זאת, וככל שניתן לראות בכך פרסום כהגדרתו בחוק, הרי שפעולת הנתבע חוסה תחת הגנות החוק הנקובות בסעיף 15 לחוק, וזאת לאחר ששוכנעתי מהעדויות שנשמעו בפני כי המדובר בדיווח שנעשה בתום לב ומתוך התרשמות כנה וסובייקטיבית של הנתבע.

הוראותיו הרלבנטיות של סעיף 15 לחוק קובעות כדלקמן:

"במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע תהא זאת הגנה טובה אם הנאשם או הנתבע עשה את הפרסום בתום לב באחת הנסיבות האלו:

...מיום 14.8.1967

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ז מס' 508 מיום 14.8.1967 עמ' 133 (ה"ח 693)

(1)הוא לא ידע ולא היה חייב לדעת על קיום הנפגע או על הנסיבות שמהן משתמעת לשון הרע או התייחסותה לנפגע כאמור בסעיף 3;

(2)היחסים שבינו לבין האדם שאליו הופנה הפרסום הטילו עליו חובה חוקית, מוסרית או חברתית לעשות אותו פרסום;

(3)הפרסום נעשה לשם הגנה על ענין אישי כשר של הנאשם או הנתבע, של האדם שאליו הופנה הפרסום או של מי שאותו אדם מעונין בו ענין אישי כשר;

...

(8)הפרסום היה בהגשת תלונה על הנפגע בענין שבו האדם שאליו הוגשה התלונה ממונה על הנפגע, מכוח דין או חוזה, או תלונה שהוגשה לרשות המוסמכת לקבל תלונות על הנפגע או לחקור בענין המשמש נושא התלונה; ואולם אין בהוראה זו כדי להקנות הגנה על פרסום אחר של התלונה, של דבר הגשתה או של תכנה."