ת"ק 8191-07-15 חיגאזי נ' ערמוש,עו"ד

1.לפניי תביעת התובע בה הוא מבקש לחייב את הנתבע לשלם לו סך של 30,000 ₪. לטענת התובע, בשנת 2001 הנתבע ייצג אותו בתביעה במסגרתה ניתן לטובתו פסק-דין נגד חברה כלשהי, בו נפסק לטובתו סך של 7,300 ₪ בנוסף להוצאות. בעקבות מתן פסק הדין, נפתח על ידי הנתבע תיק הוצאה לפועל נגד החברה החייבת. לטענת התובע, הוא פנה מעת לעת לנתבע לברר מה עלה בגורל התיק, אך הנתבע דחה אותו בלך ושוב כשהוא מציין בפניו כי העניין בטיפול וכי הטיפול אורך זמן. התובע מוסיף ומציין, כי שנה לפני הגשת התביעה הוא פנה לנתבע באמצעות חבר של הנתבע והנתבע מסר כי התובע יכול לגשת ולקבל את התיק ולפנות לעו"ד אחר אם רצונו בכך. לטענת התובע, בשלב מסוים חזר בו הנתבע מהסכמתו למסור לידיו את התיק והתנה זאת בתשלום שכ"ט. כן טוען התובע כי בשלב מסוים לאחר בירור שערך הסתבר כי תיק ההוצל"פ נגנז. לאור כך, טוען התובע כי הוא זכאי לפיצוי מהנתבע המורכב מסכום החוב בתיק ההוצל"פ, וכן סכום בגין טרחה וטרטור.

2.הנתבע טוען כי הוא פעל נגד החברה החייבת ובשלב מסוים התברר לו כי אין סיכויים לגביית החוב. הנתבע טוען כי הוא מסר פרטים אלו לתובע ועל כן, החל משנת 2008 ניתק התובע מגע עם משרדו. הנתבע הוסיף וציין כי לאחר 2008 הוא פגש את התובע בנסיבות חברתיות כאלה ואחרות והתובע כלל לא הזכיר את עניין התיק. בדיון הוסיף הנתבע וציין כי הוא נקט בפעולות במסגרת תיק ההוצל"פ, הגיש בקשה להזמנת מנהלי החייבת לחקירה ופעל להטלת עיקולים, אך פעולות אלה לא הניבו סכום כלשהו.

3.לאחר ששמעתי את טענות התובע והנתבע, עיינתי בכתבי בית-דין ובמסמכים שהונחו לפני, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות. נימוקיי יובאו להלן:

4.התרשמתי מהתובע ומהנתבע שהעידו לפניי ואני מבכר את עמדת הנתבע על פני עמדת התובע. בדבריו לפניי, טען התובע כי העובדה שתיק ההוצל"פ נסגר (ככל הנראה הכוונה היא לכך שהתיק נגנז בשל חוסר פעילות) היא תוצאה של רשלנות הנתבע וכי הוא פנה למספר עורכי דין אבל אף אחד לא הסכים לטפל בתיק.

5.הנתבע ביצע פעולות לשם גביית פסק הדין, ונראה כי הכישלון בגביית החוב נבע מנתונים אובייקטיבים הקשורים בחברה שנגדה ניתן פסק הדין ולא ממחדלי הנתבע. אין מחלוקת כי בעקבות מתן פסק הדין (בהעדר) פעל הנתבע והגיש את פסק הדין לביצוע בלשכת ההוצל"פ, זאת עוד בשנת 2001. מהמסמך שצורף לכתב התביעה עולה כי בתיק ההוצל"פ לא התקבל סכום כלשהו. בעדותו לפניי, מסר הנתבע כי הוא ביצע פעולות גבייה ובכללן עיקולים וכן הגיש בקשה לזימון מנהלי החברה החייבת לחקירה (ראו המסמך נ/1). כמו כן הציג הנתבע מסמך שניתן ללמוד ממנו כי החברה נגדה ניתן פסק הדין, אינה מקיימת את חובותיה כלפי רשם החברות.

6.ניתן לומר כי רוב טענותיו של התובע נובעות מכך שאין הוא מסכין עם התוצאה לפיה פסק הדין שניתן על ידי בית המשפט נשאר אות מתה והחיוב הכספי בו הוא זכה – לא הניב פרי למותר לציין כי אין להטיל את האחריות למצב דברים זה על הנתבע, שכן ביסוד יחסי הצדדים, עורך דין- לקוח, הסכם השתדלות ולא הסכם המבוסס על תוצאה. מכאן שאין לקבל את עמדת התובע, בה הוא מבקש לחייב את הנתבע בתשלום מלוא סכום החוב בתיק ההוצאה לפועל.

7.התובע מייחס משמעות לכך שתיק ההוצל"פ נגנז, אולם יצוין כי גם אם כך מצב הדברים אין בכך כדי למנוע את חידוש ההליכים בתיק ההוצל"פ ככל שהדבר מוצדק. כאן המקום לציין כי לא בכדי התובע לא מצא עורך דין אשר ייטול על עצמו את הטיפול בתיק ההוצל"פ, להערכתי הדבר נובע מכך שהסיכויים כי הליכי ההוצל"פ יניבו תוצאה כלשהי אינם גדולים. מובן כי על פי המצב המשפטי הקיים, היה באפשרות התובע להעביר את הטיפול בתיק לעורך דין אחר, אף ללא הסכמת הנתבע, ככל שלא היה שבע רצון מטיפול הנתבע, אך הוא בחר שלא לעשות כן.

8.לאור האמור לעיל, אני מחליט לדחות את התביעה ולחייב את התובע לשלם לנתבע הוצאות בסך של 250 ש"ח, שישולמו תוך 30 ימים מיום מתן פסק הדין, שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית החל מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים.