ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות ראשון לציון
|
7861-05-15
16/11/2015
|
בפני השופט:
ד"ר גיא שני
|
| - נגד - |
התובעת:
שושי לוסקי
|
הנתבעת:
יפית רהיטים- המרכז הישראלי לריהוט
|
| פסק דין |
לפניי תביעה שהוגשה לבית המשפט לתביעות קטנות.
התובעת רכשה מהנתבעת סלון פינתי תמורת סכום של 4,000 ₪ (ועוד 400 ₪ עבור הובלה). לטענתה, הסלון שסופק לה התגלה תוך זמן קצר כפגום, ופניותיה לנתבעת בעניין זה לא זכו ליחס ולטיפול הראוי. היום היא מבקשת לבטל את העסקה וכן לחייב את הנתבעת בתשלום פיצוי כספי. הנתבעת מצדה טוענת כי הייתה זו התובעת שהתחמקה לא פעם מהניסיון להסדיר את הנושא, ומכל מקום הצדדים הסכימו לבסוף כי יסופק לתובעת סלון חדש, וכך היה, אלא שגם את הסלון הזה מיאנה התובעת לקבל.
שמעתי היום את התובעת ואת נציג הנתבעת. לפי התרשמותי, הסלון שסופק לתובעת אכן כלל פגמים מסוימים. בהקשר זה פירטה התובעת שני פגמים: הראשון, תפרים פרומים בריפוד (התובעת הציגה תמונה לעניין זה); והשני, מסמרים (או ברגים) בולטים. נראה כי אכן מדובר בפגמים שאין להקל בהם ראש – הראשון מבחינה ויזואלית, והשני אף מבחינה בטיחותית. יתרה מכך, הנתבעת עצמה – חרף טענותיה באשר להתנהלותה של התובעת – מצאה לנכון לייצר לתובעת סלון חדש, ומכאן משתמעת הכרה באחריותה להסיר את הליקויים ואת אי-ההתאמה.
אלא שמסתבר, כי גם הסלון החדש לא היה לשביעות רצונה של התובעת. לדבריה, הצבע לא היה זהה לזה של הסלון המקורי, התפירה שונה, ובגב הסלון היה קרע. בחנתי את התמונות שהציגה התובעת להמחשת הליקויים הנטענים. לפחות חלק מהליקויים הם לכאורה מינוריים (בפרט הבדלי הצבע). עם זאת, אני מקבל את טענת התובעת כי גם הסלון החדש לא היה נטול פגמים. בפועל, התובעת מיאנה לקבל לידיה את הסלון החדש, וזה נלקח על-ידי המוביל.
לאור המקובץ, ולאחר שנחה דעתי בדבר קיומה של אי-התאמה במובן הוראות חוק המכר, התשכ"ח-1968, אשר לא תוקנה לשביעות רצונה של התובעת, מצאתי להורות על ביטול העסקה.
לאחר ששקלתי את טענות שני הצדדים באשר להתנהלות ולהערמת קשיים כאלה ואחרים, ולאחר שנתתי את דעתי לכך שהנתבעת בכל זאת פעלה לייצר עבור התובעת סלון חדש, ואף נשאה בעלות ההובלה, לא מצאתי לפסוק פיצוי כספי נוסף. עם זאת, ראיתי לחייב את הנתבעת בתשלום הוצאות משפט בסך של 300 ₪.
סיכומו של דבר, בהתחשב במכלול נסיבות המקרה מצאתי כי הדרך הראויה והמאוזנת היא להורות על ביטול העסקה, באופן שהנתבעת תשיב לתובעת את הסכום ששילמה עבור הסלון - סך של 4,400 ₪ (כולל הובלה) - וזאת כנגד השבת הסלון לידי הנתבעת. הצדדים יתאמו ביקור תוך 30 ימים בבית התובעת, לצורך ביצוע ההשבה. מעבר לכך, כאמור, לא ראיתי לפסוק פיצוי, אך אני מחייב את הנתבעת בתשלום הוצאות לתובעת בסך של 300 ₪.
ניתן להגיש בקשת רשות ערעור על פסק-הדין, לבית המשפט המחוזי, תוך 15 ימים.
ניתן היום, ד' כסלו תשע"ו, 16 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.