ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו
|
7541-10-15,7990-10-15
28/07/2016
|
בפני השופט:
ירון בשן
|
| - נגד - |
תובעים:
1. גבריאל זכריה
2. סורינה פאולה הראל זכריה
3. אלילה רוזן
4. ליליה רוזן
|
נתבעת:
בנצי-ברזיל נסיעות ותיירות בע"מ
|
| פסק דין |
1. התובעים נסעו ליפן בטיול לקבוצה של ארבעה שארגנה הנתבעת. לטענתם היה הטיול אמור להיות טיול VIP ברמה הגבוהה ביותר והם שילמו עבורו סכומים המתאימים לציפיה זו. כפי שפירטו בהרחבה רבה, לא עמד הטיול בציפיותיהם ולא היה מתוכנן כראוי. כתוצאה מכך נמנע מהם לנצל את זמן הטיול כראוי, והם החמיצו ביקורים באתרים זמינים או שהגיעו לאתרים שהביקור בהם "מחוץ לעונה" היה חסר טעם. ספציפית הם מלינים על טיבם של בתי המלון, המדריכים ושרותי ההסעה שלא היו ברמה הנאותה. התובעים ערכו השוואה בין עלויות הטיול שלהם ועלויות טיולים אחרים ביפן, ותובעים את מחצית הסכומים ששילמו לנתבעת.
2. מטעם הנתבעת העיד הסוכן שארגן את הטיול ועמד בקשר עם התובעים. הוא הסביר כי מדובר בחבורה של לקוחות תובעניים במיוחד, שציפיות מוגזמות. הטיול ביפן יקר באופן אובייקטיבי, מפני שהשירותים שם יקרים. התובעים סבורים שמשום שהם שילמו הרבה כסף "מגיע להם הכל". כך למשל, הם ביקשו שבמלונות שבהם יתארחו יהיו ברכות וחדרי כושר, אבל ציפו שאלה יסופקו להם בלי שישלמו עבורם. עד ההגנה הסביר שעיקר הכסף ששילמו התובעים שימש לרכישת השירותים ביפן – בתי מלון, שכירת רכב (1000$ ליום) תשלום למדריך מקומי (450$ ליום) וכו'. אלה הם שירותים שהתובעים רכשו וצרכו. לדעתו של עד ההגנה רקחו התובעים מזימה, ויצאו לטיול כשהם מתכננים את התביעה בטוענות שווא. גם במהלך הטיול הטרידו אותו בדרישות בלתי סבירות (לרבות כשצלצלו אליו בשש וחצי בבוקר שבת בתלונה על איכות ארוחת הבוקר במלון) וסיבכו אותו באי נעימות עם ספקים יפניים, כשחוללו מהומות וצעקות.
3. אחת התלונות המרכזיות של התובעים נוגעת לאופן שבו אורגן הטיול מתחילה. לדבריהם הם התקשרו עם הנתבעת בהסכם – בסכומי כסף נכבדים מאוד – בטרם בדקו עמה את פרטי הטיול. רק לאחר שכבר נקשר החוזה, הגיע עד ההגנה לפגישה בבית שניים מהתובעים. שם, במקום לטפל בענין באריכות ובפרטים כדרישתם, הסתפק בפגישה של 10 דקות, גילה זלזול והלך לדרכו. עד ההגנה הפתיע בכתב ההגנה וטען שבידו ראיה טכנולוגית שעדי ההגנה משקרים בענין זה. הטלפון שלו מצוייד באפליקציה המתעדת היכן הוא נמצא בדיוק. כך הוא יכול להוכיח שהפגישה עם התובעים נמשכה שעה ושלושים ושמונה דקות. העד הציג רישום זה בפני בית-המשפט והדגים את תכונות אותה אפליקציה, שבה עיין בית-המשפט בזמן אמת, וראה שהיא אכן מתעדת את נוכחות העד בהיכל המשפט בעת עדותו. לכל הפחות יש בראיה זו כדי להטיל ספק באמינות התובעים.
המסמכים שצירפו הצדדים מלמדים על פרטי הטיול המתוכנן ברמת רזולוציה נמוכה למדי שאינה מאפשרת בדיקה פרטנית של תלונות התובעים. על פניה קוימה התוכנית כמעט לחלוטין. השירותים שצרכו התובעים תואמים את מה שהובטח להם (לרבות "רכיב VIP" של מכונית מסחרית צמודה עם מדריך אישי). אין זה המקרה שבו לא הגיע הטיול לאתר מרכזי שהובטח, או שהמטיילים הגיעו למלון שהזמינו, גילו שהוא אינו זמין והועברו למלון נחות. הטענה היא שאיכות הטיול לא הלמה את מצגי הנתבעת. התובעים ציפוי לטיול VIP וקיבלו טיול שלדעתם נחות מטיול מאורגן. מדובר בחוויה סובייקטיבית. גם אדם המקבל שירות מצויין עלול לחוות אותו כשירות רע, אם ציפה לשירות מצויין ממנו. אם ניתן להסיק מסקנה כלשהי מרשימת בתי-המלון שבהם גרו התובעים ("שמות מכובדים" הזוכים לציונים גבוהים באתרי האינטרנט העוסקים בתיירות) לא נראה שסופק להם טיול כה גרוע, כפי שניתן להסיק מעדויותיהם. התחושה שנותרה היא שהתביעה לא באה לעולם מפני שהבטחות לא קוימו, אלא מפני שנכזבו ציפיות סובייקטיביות שאין להן כל קשר למה שהבטיחה הנתבעת.
תחושה לא נוחה מותירה התביעה להחזרת מחצית עלות הטיול. ברור שחלק נכבד מעלות הטיול נבעה מכך שהתובעים ביקשו לטייל ביפן במכונית מסחרית שכורה עם מדריך צמוד. צורת טיול זו מסלקת כל יכולת לערוך השוואה הוגנת עם עלויות של טיול מאורגן שבו נוסעים מדריך וקבוצה באוטובוס. ברור שרובו המכריע של הסכום הנתבע הוצא על רכישת מוצרים ושירותים שהתובעים צרכו. לא מצאתי כל הצדקה לחייב את הנתבעת לממן את מחצית הטיול שערכו התובעים ביפן רק מפני שסובייקטיבית הם אינם מרוצים ממנו.
התביעה נדחית. אין צו להוצאות.
על פסק-דין זה ניתן לבקש רשות ערעור בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב בתוך 15 יום.
ניתן היום, כ"ב תמוז תשע"ו, 28 יולי 2016, בהעדר הצדדים.
