ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות ראשון לציון
|
7312-03-15
16/08/2015
|
בפני השופט:
רפי ארניה
|
| - נגד - |
התובע:
אליהו בן עמי
|
הנתבעת:
פרופ' אירית בכר
|
| פסק דין |
תביעה על סך של 8,500 ₪ ותביעה שכנגד על סך של 3,500 ₪.
הנתבעת הינה מנתחת עיניים.
ביום 26.11.2013 נבדק התובע אצל הנתבעת ונמצא כי יש לו קטרקט דו צדדי, יותר בעין ימין, והומלץ על ניתוח הסרה מימין. בכתב יד הוסיפה הנתבעת כי העלויות הינן שכר מנתח – 5000 ₪, וחדר ניתוח – 3,500 ₪.
התובע עבר את הניתוח בעין ימין ושילם את התמורה. לאחר 3 ביקורות שנערכו במרוצת הזמן וכערבור מספר שבועות, ביקש להסיר את הקטרקט גם בעין שמאל. לטענתו רק אז הבין כי המחיר שנקבע היה רק לעין אחת, וכי בגין העין השניה הוא צריך לשלם סכום נוסף של 8,500 ש"ח. לטענת התובעת הבנתו היתה כי הסכום שנקבע הוא לשתי העיניים.
לטענת התובע, בלית ברירה שילם גם את הסכום הנוסף, ועתה הוא תובע את השבתו.
הנתבעת הבהירה כי ההסכם היה בגין ניתוח בעין ימין בלבד. היא הבהירה עניין זה לתובע עוד לפני הסרת הקטרקט בעין ימין. לטענתה, משהוסבר לו כי עליו לשלם את אותו סכום גם בגין עין שמאל, התובע התרעם על כך. היא הסבירה לו כי הוא יכול לעשות את הטפול גם במערכת הרפואה הציבורית, אך הוא התעקש כי היא זו בלבד שתבצע את הניתוח. התובע שילם את הסכום שנדרש, ואולם שני השיקים שמסר בגין חדר ניתוח (בסך של 3,500 ₪) חוללו. סכום זה הינה תובעת בתביעה שכנגד.
לאחר ששמעתי את טענות הצדדים סבורני כי דין התביעה להידחות ודין התביעה שכנגד להתקבל.
ראשית, למקרא טופס הטיפול ברור לחלוטין כי ההמלצה הינה לניתוח הסרה בעין ימין בלבד, ולכן הסכום הנקוב בו ממילא מתייחס לניתוח בעין אחת בלבד, ולא לשתי העיניים – וכך יש להבינו.
גם אם חלה אי הבנה כלשהי אצל התובע ביחס לשכר הנתבעת, הרי שערפל זה התפוגג במהלך הביקורות שבוצעו בו לאחר מכן, שכן הוסבר לו כי התשלום הינו בגין עין אחת בלבד. בשלב זה, התובע לא היה חייב לבצע את הניתוח בעין שמאל אצל הנתבעת. התובע ידע על דרישתה של הנתבעת עוד לפני הטיפול, כבר במהלך בדיקות המעקב, ויכול היה לבצע את הטיפול בעין שמאל גם אצל רופא אחר.
אני נותן אמון בדברי הנתבעת אשר מסרה כי משנודע לה על התרעמותו של התובע היא אמרה לו שהיא יכולה להפנותו למערכת הרפואה הציבורית ובמיוחד לבית החולים בילינסון בו היא משמשת כסגנית מנהל המחלקה, והוא יוכל לעבור את הניתוח שם.
התובע התעקש על כך שהנתבעת היא זו שתנתח אותו גם בעין שמאל, ומשכך הינו מושתק מלהעלות כלשהן כנגד שכרה של התובעת בגין הניתוח בעין שמאל, אשר היה ידוע לו מראש.
מעבר לכך, התובע נהג בפרשה זו בחוסר תום לב מוחלט. התובע מסר שני שיקים בגין שכר חדר הניתוח, אך משום מה נמנע מלציין בכתב תביעתו כי שיקים אלה חוללו ולא נפרעו, והוא תבע, במסגרת תביעת ההשבה שלו גם את השבת סכומיהם!
זו התנהלות שלא תעלה על הדעת, ומהווה הסתרת עובדות מבית המשפט, בבחינת "החיללת וגם תבעת?"
אשר על כן, אני סבור כי יש לדחות את התביעה ולקבל את התביעה שכנגד.
הנתבע ישלם לתובעת את הסך של 3,500 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה שכנגד (18.5.2015) ועד למועד התשלום בפועל.
כן ישא התובע בהוצאות הנתבעת בסך של 500 ₪.
בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים.
ניתן היום, א' אלול תשע"ה, 16 אוגוסט 2015, בהעדר הצדדים.